ראה אותה דרך החלון, ישבה בקפה "סילבר ספון". התחיל ללכת לכיוון שלה, אבל משהו עצר אותו. היא היתה אהבתו הגדולה. עכשיו היא נראתה בודדה, והוא הבין מה יכול לעזור – זיכרונות ישנים יכבשו את ליבה מחדש… סינגל ראשון מתוך האלבום
צליל הבס הבשרי בפתיחה מטעין-מפעים את השיר, מקדם את הדרמה. הטון הנמוך והדואב משדר ניכור וכמיהה. אצל דודו טסה סיסמוגרף הרגש משרטט אמת. אין מפות ללב אחרי כל השוטטויות בעולם, אבל הלב פועם, מרגיש ומתגעגע לבית. להניח ראש, לנוח אחרי
האם אני מאושר עכשיו? שואל שאנן סטריט, ומפרט את אשר על ליבו. כולל אירוע טראומטי שהשפיע על חייו – מות אחותו האהובה. בהתחלה חשבתי שהטקסט הוא הקומוניקט המצורף מטעם היח"צ. אבל כבר בצלילים הראשונים הבנתי ש – A dozen months
עמיר בניון לקח על עצמו תפקיד לשיר בגוף ראשון ניצול שואה, כזה שעדיין חי כאן להעיד ולספר, אבל בפועל – "נותרתי חי גם כשהייתי מת". בניון מנסה להכיל משהו ממה שעבר על הניצול, כמו גם את תחושתו שלו כמזדהה. כותב
שננסה לבחון מצוקותיו של אודי דוידי? כליות מייסרות (ייסורי מצפון), מחפש שברי זכויותיו כמו עני, וגם מבקש את הקרבה אל שמו יתברך, בורח להרים, אבל מגיע למסקנה שמסע חייו לא הסתיים, וגם מבטיח לחזור לתום שבתוכו. יצאתי קצת מבולבל מהטקסט
הכישרון הזה מגיע מנורבגיה לספר שהאהבה לא תתפוגג. תקשיבו: לא קול גדול, אבל יש בו את הייחוד הכובש. ה – NME הגדיר אותו "הניק דרייק הנורבגי" , ה"גרדיאן" הבריטי דיבר על איכויות של ג'ון מרטין. צריכים להגיע לאלבומו What's Left
