July

שאנן סטריט

מילים: שאנן סטריט לחן: חוה אלברשטיין עיבוד והפקה: דייב ביאנקי
4.5/5

האם אני מאושר עכשיו? שואל שאנן סטריט, ומפרט את אשר על ליבו. כולל אירוע טראומטי שהשפיע על חייו – מות אחותו האהובה.
בהתחלה חשבתי שהטקסט הוא הקומוניקט המצורף מטעם היח"צ. אבל כבר בצלילים הראשונים הבנתי ש – A dozen months ago i started this poetry diary project thing הוא תחילת השיר עצמו. השיר אמנם כתוב כיומן, רישומים של שאנן על שעבר ועל מה שהוא חש נכון לעכשיו. על איך שדברים נראו לו פעם, ואיך עכשיו מהזווית של השכול. זה שאנן סטריט המאוד אישי-פרטי כן עם עצמו, בלי דג ובלי נחש, אבל עם דרייב של אמן היפ הופ, המשדר את הסיפור בקצב נהדר, שנוגע באפרו-קאריבי, ברגאיי.
חוה אלברשטיין האירה את הטקסט הזה באור מלא חיים. אין מוות בשיר. לא דם ולא דמעות. הקצב ושירת הנשמה של שאנן טוענים אותו בעוצמות נפלאות שמגיעות מרצון להשתחרר. לא דכדוך, לא דמעות אלא תובנות של התפקחות. יופי.

*** שיר ראשון מתוך אלבום סולו – פרויקט אישי TOVA – הכל לטובה /A GOOD PROJECT שהוא מסע אישי חשוף שאינו דומה לשום דבר שהכרנו משאנן סטריט. הפרויקט מתעד בעזרת 12 שירים את 12 החודשים של שנת האבל על מות אחותו הצעירה טובה סטריט, שהלכה לעולמה ממחלה קשה לפני 8 שנים. .
שלושה חודשים לאחר שנפטרה, החל שאנן לתעד חודש בחודשו את כל מה שעובר עליו – הכאב, הכעס, האובדן, התסכול, ההתמודדות, ההשלמה ובסוף גם את הנחמה.
רק בשנה האחרונה, 8 שנים אחרי, אזר שאנן אומץ וכוחות להתמודד עם השירים שנכתבו אז והולחנו במהלך השנים על ידי חברים טובים כמו חוה אלברשטיין, שהלחינה את הסינגל החדש, ברי סחרוף ושלומי שבן. הוא הקליט את האלבום בחודש אחד בברצלונה בשפה האנגלית, שהיא שפת האם שלו.
"ממרחק הזמן ברור לי כעת כי משהו בי הבין, כבר אז, שאני חייב לתקוע תורן בלב סערת הטירוף. להחדיר הגיון בשיגעון. ואני בחור יסודי. שיטתי. אז עבדתי במתודיות. במשך כל חודש כתבתי שיר אחד. תיעדתי את מצבי. חלקתי עם המחברת, ואח"כ עם המחשב, את כל מה שעבר עליי ולא חסכתי פרט.
"העבודה על "הכל לטובה", שהתפרסה על פני כשמונה שנים תמימות, לקחה ממני המון אבל נתנה לי את הכול".

A dozen months ago i started this poetry diary project thing/ i felt my feet falling and i knew i had to cling to the only things in this world that are a part of my heart/ my wife n' my kids of course but also my art/ que sera sera what will be? no clue!/ let the world dictate my life and my pen followed through/ never lied never tried to hide what i felt i said/ when it was time to cry i cried, time to bleed i bled
n' am i happy now? nope. don't use the word hope/ optimism seems to slip between my fingers like soap/ but something very deep in me can now see things differently/ cuz now at least i know i can cope.
followed this almost scientific epic almost religiously / at times found myself wishing i could take this less seriously/ in the midst of raw agony the search for something esthetic/ didn't come naturally sometimes i felt quite pathetic
killing the screens like i did spilling the beans like i did/ remaining unshielded unprotected like a kid/ on a long long journey towards youth/ every step taking me both closer and farther from truth
n' am i happy now? nope. don't use the word hope/ optimism seems to slip between my fingers like soap/ but something very deep in me can now see things differently/ cuz now at least i know i can cope.
listening closely to my baby breathe i started thinking/ how horrible it would be to not hear his tiny breath/ every moment in my day contains some nothing/ every instant in my life carries death/ i'll never forget i had a little sister/ never cease to love and miss her
have thoughts concerning her for as long as i live/ imaginations contemplations various kinds of "what if…"/ are destined to be part of me forever, however/ time made me clever and i now realize/ i've got a whole lot more than just tears in these eyes

n' am i happy now? nope. don't use the word hope/ optimism seems to slip between my fingers like soap/ but something very deep in me does now see things differently/ cuz now, i know i can cope.
a dozen months ago i started this poetry diary project thing / i was at an all time low, hanging from very thin string/ one year later- a proud father of two boys/ occupied insanely with diapers and toys/ i know i'm in a better place cuz shit!/ life showed me it's ugliest side and i faced it/ only once in a while i get weak in the knees/ Tova Yael Streett rest in peace, please.


Sha'nan Street – July

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות