ספטמבר ב27, 2014

לקראת המופע "זו אותה האהבה"

שאלתי את מוני מושונוב איך מסכמים את אריק איינשטיין. "מסכמים"? הרים גבה. "אי אפשר לסכם בני אדם. אתה יכול לסכם משהו ביצירה שלו. לא אותו". עכשיו בעיקר חוזרים אליו. מופע פארק הוא אירוע המוני. מוני מושונוב, אולי ידידו הטוב ביותר, אומר:

גברים בעלמא

ארז דסקל משחרר תסכול בטונים בהירים ובכוונה ברורה. הטקסט מדבר בעד עצמו. גם המוסיקה. המנגינה, העיבוד וההפקה מדייקים במסירת הנרטיב, בשידור הכאב. "אני רק גבר/ בקושי גבר/ וזה הזמן הלא נכון להיות גברים" הוא משפט נוקב, לא רק אישי, אלא

Giant In My Heart

האם Giant In My Hear ממשיך את המומנטום של Hideaway? אין ספק. זה הקול, העיבוד האלקטרוני מוליכים שוב את הזמרת אל רחבות הדאנס. קרא עוד

Giant In My Heart

"הענק בלבבי" מגיע בטון שמזעזע את סולם האוקטבות. הסיפור: היא מנסה להעמיד פנים שזה לא נכון. אבל המצב קשה. לא יכולה עוד להגיע אליו, וכשהיא כבר מנסה לספר לו, הדמעות חונקות. הכל נגמר. בכל זאת יש לה בקשה ל- להחזיר

שיר היונה

נתנאלה מחדשת את "שיר היונה" ארבעים שנה אחרי צאתו במסגרת פסטיבל הזמר 1974 – לקראת אוסף חדש משיריה, שיכלול גם דואט של השיר עם מחברו, מתי כספי, מתוך תוכנית רדיו ששודרה ב-1975. הטיפול בגרסה החדשה נמסר לאסף אמדורסקי, שהותיר את צליל

דילוג לתוכן