עופר פורטוגלי מנסה בפרויקט החדש שלו להרחיב גבולות שירים מוכרים באוריינטציה של מוסיקה שחורה מג'אז ועד גוספל ונגזריו כספריצ'לס. לא לכל שיר זה מתאים. לא לשכוח שהספיריצ'לס הוא מוסיקה דתית נוצרית שהתבססה על שירת העבדים האפרו-אמריקאים שהובאה מאפריקה, שהפכה משך
משפחות על ילדיהן מצטיידות בכרטיסים לקראת מבול הצגות הילדים בחנוכה. אני אמתין עם נכדי עד שוך הסערה. שום נזק תרבותי-חברתי לא ייגרם להם. בינתיים, אשמיע להם את "ריח של חלומות", אלבום וספר שירים מאויר מופלא. המילים של דנה דובדבן, הלחנים
משהו במוסיקה מחזיר לשנות השישים, במיוחד צליל הגיטרות. זה צליל חף ממודרניות, לא מעושה. מצד שני, זה אינו פופ "צעיר" שמבטא תמימות ראשונית באהבה כמו בשירים של השישים, הדואט של יהלי סובול וזואי פולנסקי מושר בטון מאופק מתוך התפקחות בוגרת
בקליפ היא מזהה מישהי שנפטרה. בשיר עצמו אין רמז לכך. הטקסט יכול להתפרש גם כסתם שיר פרידה מאהוב. אבל יומרת הקליפ אינה הבעיה של השיר. עדן אבוטבול (תגלית "אייל גולן קורא לך") מסלסלת געגועי פרידה בטקסט רגש פשטני נדוש –
מאז All Of Me, קול המשי של ג'ון לג'נד ממשיך לקחת אותי בשבי. גם טון הנשמה הגואה. תקשיבו ל – I Know Better הפותח את אלבומו החמישי. השיר הוא מעין המנון בסגנון גוספל. הזמר מצהיר חד משמעית על הכוח הטמון
הקשבתי לשיר פעם שניה כדי להיות בטוח, כי מדובר בטראומת ילדות. למה פעם שניה? כי השיר נכתב בקצב וטמפרמנט מהסוג שאינם תואמים נושא כמו זעזוע שקרה בילדות. סיפור על "בית שעומד לקרוס", "כאבים, השפלות", "ילד שצריך אותך בבית". שירים כאלה
להקת צ'יק Chic תוציא אלבום חדש בשנה הבאה אחרי 25 שנות הפסקה. ניל רוג'רס Nile Rodgers , האיש המוביל, מסר כי שמו של האלבום יהיה It’s About Time, והוא יצא במלאת 40 שנה ללהקה ולסטודיו 54, מועדון הלילה לשעבר שהפך לאולם