אישה שלי
אחרי "שיר לאמא" מגיע שיר לאישה. אלון עדר מתרפק על האישה שלו, מספר עליה, על שניהם – בין פחד לחלום. הטקסט? אלמלא המוסיקה אפשר היה לעבור הלאה. מילים של שגרה. פזמון פשוט. אבל אצל אלון עדר לא מנתקים מילים ממוסיקה:
אחרי "שיר לאמא" מגיע שיר לאישה. אלון עדר מתרפק על האישה שלו, מספר עליה, על שניהם – בין פחד לחלום. הטקסט? אלמלא המוסיקה אפשר היה לעבור הלאה. מילים של שגרה. פזמון פשוט. אבל אצל אלון עדר לא מנתקים מילים ממוסיקה:
לפי תחילת השיר, הסתמנה איזושהי ביקורת על החברה המקומית – "תגידי מזה אנשים כאן לא עובדים/ תראי את הכבישים בצהרים", אבל מהר מאוד הדואט נמרח ללהיט במשב רוח קיצי ים תיכוני, הרבה יותר מתוק מאשר מר. ראשים מזמרים לכבוד הקיץ
השאלה היא איך אתה מתייחס לזמן ביחס לעצמך. האחיות לוז נותנות את הדעת לסוגיה הזו. הפניה היא ל"האחות הקטנה" שנמצאת בלחץ. הזמן הוא עובדה. הוא לא יאט בשבילך. כדי להקל על הכאב, כדאי לך להאט, כי הזמן הוא שמרפא בסופו של
בואו תשמעו סיפור נדוש. היא אהבה אותו, למרות שהוא דפוק, או בפי הבריות "מקרה עצוב", איש תחתית "שמפחד מאור", למרות ידו הקמוצה וליבו האטום, הכילה אותו ואהבתה אליו לא נגרעה במאום. פרשנות? – נו, מה: עזה כמוות האהבה. בואו נקשיב למוסיקה. מעניינת ומיוחדת יותר