מכירים את את הקונצ'רטו דה ארנחואז, או בשמו הספרדי "קונסיירטו דה ארנחואס" (Concierto de Aranjuez) מכיוונים שונים – הקלאסי, הפופי, הג'אזי. היצירה הספרדית המפורסמת לגיטרה מאת חואקין רודריגו (1901-1999), עוררה אצל רבים מוטיבציה לפרשן אותה. מה שמפתיע הוא שרודריגו העיוור היה
כשמדברים על אגדות גיטרה, פוסחים בדרך כלל על תוצרת הארץ. ישנה רשימה קבועה מההסטוריה של הרוק שנעה בין "אלהי" ל"אגדות" הגיטרה: ג'ימי הנדריקס, אריק קלפטון, ג'ימי פייג' (לד זפלין), דיויד גילמור (פינק פלויד), מארק קנופלר (דייר סטרייטס), ריצ'י בלקמור (סגול כהה), אדי ואן הלן (ואן הלן), בריאן מיי (קווין), קרלוס סנטנה, גרי מור. ופתאום, נזכרים שיש
בסוף הסרט הדוקומנטרי "חודאדד" , (51 דקות בונוס למופע) רואים את ריטה צועדת אל חדרי הלבשה אחרי הופעה סוערת בקיסריה. היא סחוטה, ובעיניה יש עצב עמוק. ואז היא מפנה מבט למצלמה ואומרת בכאב: "אני מתביישת מרוב האהבה שקיבלתי. זו אהבה
