הטון המסתלסל הגבוה ששולט בשירי עדן חסון מיוסרי האהבה ושברונה, מגיע לשיר מעין אוטוביוגרפי על ילדותו של ילד דחוי חברתית שנועד להיות אמן. ה"סבל" של הילד מודגש גם בשורה – "גדל לי קצת זקן על הצלקות" כדי להאכיל את המאזין
מתי האלבום החדש של אדל? הגברת משתדלת לא למסור תאריך. עברו למעלה מחמש שנים מאז שהוציאה אדל את "25", והעולם עדיין בציפיה. הבעיה: התאריכים משתנים כל הזמן. החדש אמור להיות האלבום הראשון שלה מאז "25" של 2015 (שזכה ב-6 פרסי
שרבטו לעדן מאירי עוד שיר על גבר מתייסר בגין אהבתו המעורערת. מצד אחד "איך בונים מגדל שהתרסק" מצד שני "עוד נשארו מיליון סיבות להישאר". אני לא מאמין לטקסטים המתבכיינים הסתמיים האלה שמנסים להתביית על פס קול מלנכולי. עדן מאירי שר
טון תוגתה של יובל דיין נשמעת כמאפיין מובנה גם כשהיא שרה על מי שמסמל את היציבות הגדולה ביישותה. מה עצוב כאן? מצד שני גם בטון מלנכולי יכולה להתקיים אהבה ייחודית, שלא לדבר על כך שהקשר איתו אינו מושלם. מצד אחד
