בתמונת העטיפה נראה דמיס רוסוס צעיר במלמעלה מארבעים שנה. השנים שחלפו לא החלידו את רוב שיריו. לא עבר זמנו. הוא אפילו ביטל לפני שנה וחצי שתי הופעות בישראל. לרוכשי כרטיסים לא הוחזר הכסף עד היום. לא ברור במי האשם –
עוד אמנים מצטרפים לחרם על ספוטיפיי שהתחיל עם ניל יאנג, שהמוסיקה שלו הורדה מהפלטפורמה לבקשתו. אחרי שג'וני מיטשל הצטרפה אף היא בבקשה לצאת מהשירות, עושים זאת אמנים נוספים ביניהם אינדה.ארי (India.Arie) כל ההרכב של "קרוסבי, סטילס נאש", להקת Failure. כזכור
משדר בחירת השירים בכאן 11 היה למעשה חלקו הראשון של גמר אקס פקטור לאירוויזיון. ארבעת הזמרים ביצעו 8 שירים – כל אחד שניים. בסיומו של כל סט נספרו נקודות – שופטים, ועדה, קהל. ההופעות נצבעו בתנועות רקדנים, שאיכויותיהן ימחקו מתולדות
המספר נפרד מ'דרך הלבנים הצהובות' שהיא סמל של עושר ותהילה, כי הוא רוצה להחזיר את השליטה על חייו. הוא לא רוצה שהתהילה וההון יגדירו אותו, ומעדיף לחזור לשורשי החקלאות שלו, שם יוכל לחיות חיים שלווים יותר. השיר מתוך האלבום הטוב
את "One For All" ניגנה השישייה בתחילת החצי השני של הערב. זהו הקטע שעל שמו נקרא ההרכב, למעשה הקטע שסטיב דיוויס, נגן הטרומבון של הערב, כתב בשביל חבורת המסנג'רס של ארט בלייקי, המתופף האגדי שהלך לעולמו ב-1990, שפגשתי כאן בהופעה ההיסטורית