היה רגע אחד מפעים ומרגש עד אין קץ בהיכל: עומר פארוק טקבילק פורץ בבכי, אומר דברים תוך התייפחות ומליט פניו. נדמה לי' שראיתי גם את זוהר פרסקו, איש ההקשה שמאחוריו, מנגב דמעה. הקהל מתאושש אט אט מההלם ופותח במחיאות כפים.
לקראת סיום, קורה הלא יאמן: מעריץ פורץ לבמה, דוהר לעבר איאן גילאן ולופת אותו בחיבוק. שניות, והוא מסולק החוצה. אתם מבינים את המשמעות? כוכב רוק בן 76 (כיום) זוכה לחיבוק של בחור צעיר ממנו באיזה 55 שנה. מה אטרקציה בדיפ
במלאת 31 שנה לאלבום, אני מסיר ממנו אבק. השני של נירווונה, אחת הסנסציות של הרוק בתחילת התשעים, בשורת הגראנג’ רוק והרוק האלטרנטיבי ממחוזות סיאטל. מי חזה בדמיונו הפרוע ביותר שהגראנג' האנדרגראונדי של להקת הרוק מסיאטל יהפוך למיינסטרים של הרוק?
