שלישית הסטנדרט'ס הנצחית מנצחת כרגיל. מכרים ותיקים תמיד מתקבלים בברכה. האלבום ה-18 של ג'ארט-פיקוק-דג'ונט ב-ECM , ויש טוענים, נאמר בסופרלטיב לא היסטרי, שזו השלישיה הגדולה בהסטוריה של הג'אז. ואכן: הטריו הזה גרם לי רוב השנים מנחת ועד עונג. אנחנו בפסטיבל
לפי דף יחסי הציבור אודלי היא ישראלית נכון לעכשיו, בת למשפחת מאלג'יר שגדלה בצרפת, זמרת סקסופוניסטית, פסנתרנית. לפי השיר והמוסיקה היא לגמרי בעלת תעודת זהות צרפתית. היא שרה "שום דבר לא עוצר אותי" בקצב מידטמפו משובב נפש. יש לה טווח
את ה"קארפול קריוקי" קנינו מתוכנית המציאות המצליחה של ג'יימס קורדן בטלוויזיה האמריקאית. ה"תרגום" שלה לטלוויזיה המקומית ("כאן") הצליח בזכות אודי כגן על תקן קורדן, שלקח את הזמרים והיוצרים לדרכים, והצליח לחבר את השירים להומור ולהצחיק לא רק אותם. הקטע למטה
"המתאגרף" הוא הסינגל הראשון והעיקרי שיצא מאלבום האולפן החמישי של סיימון וגרפונקל, Bridge Over Troubled Water. האלבום יצא ב-1970, השיר יצא ב- 21 במרץ 1969. השיר, שנכתב על ידי פול סיימון, הוא בלדת פולק רוק. הטקסט, הוא ברובו ביוגרפי ובהשראה
קולו הסובל-מדוכדך של דניאל ברזילאי מבקש הצלה והנחיה ממי שבעיניו היא "הרים גבוהים/ של ענווה מעל השמיים". האהבה לה מייצרת מוטיבציה גדולה להגיע למקום שבו הוא חווה אותה – "מעל הרקיע". השם דניאל ברזילאי משתרבב לרשימות השידור מאז "הכוכב הבא".
אד שירן מבכה אובדן של מישהו. השיר הוא שיקוף מהות התחושה הקשה שכל דבר מזכיר לך אותו ואת הדברים שעשו ביחד. לפעמים מוציא את עצמו מהמציאות כדי להקהות את כאב האובדן. השיר יותר קודר מהסינגלים הקודמים שלו גם במוסיקה ובסאונד
