אם יש שיר געגועים לילדות הקשורה בטבורה לארץ – זהו השיר הזה, שכתב אהוד מנור על מושבת ילדותו – בנימינה. (יליד 1941, בנם השני של רחל וישראל ויינר) ההיבט של מנור מגיע מצער על תקופה שהייתה ואיננה עוד: "מה קרה
מתי עונת החתונות? השילוב עדן חסון את דולי ופן יכול לפתוח אותה. אכן: הדמיון בשיר הולך עד החתונה. מדמיין אותה אשתו, ומבטיח להיות איתה לנצח. תן ללב לפעום, תן לקול הנרגש להוביל, תן לרגש לרוץ לפניך, הוסף ממרח קולות קיטש.
מוסיקת עולם מקורית, מיוחדת וייחודית נוצרת ממש כאן, ואנחנו כמעט לא ידענו אלמלא האלבום הזה של מארק אליהו. משהו שלקחתי מהספרון המצורף לדיסק, מארק אליהו קולות יהודה, אחרי ששמעתי את הצלילים הראשונים, שמכניסים לאווירה כמעט היפנוטית: מארק אליהו, מוסיקאי נגן
בוסה נובה היא כמו סטנדרטס בג’אז. תמיד מוצאים עוד וריאציה. אנחנו באוסף שערך מרקוס ואלה האגדי, שגם משתתף. פעם היו קוראים לקולקציה בפשטות "סיפורה של הבוסה". היום זה "צ’יל ברזיל". שום קשר בין השם האופנתי לאוסף עצמו. טום ג’ובים שר
בואו למסיבה אפרו לטינית Afro-Latin Party: תתחילו מהסוף: ריקרדו למבו ומקינה לוקה עושים "סמבה לוקה סמבה". ריקרדו למבו התבסס כחלוץ במוזיקה החדשנית – תערובת של מקצבים אפרו-קובניים עם סגנונות פאן-אפריקאיים (סוקוס, סמבה אנגולית וקיזומבה) תוארה על ידי לוס אנג'לס טיימס
