חוה אלברשטיין - ימי בנימינה

חוה אלברשטיין – ימי בנימינה

אם יש שיר געגועים לילדות הקשורה בטבורה לארץ – זהו השיר הזה, שכתב אהוד מנור על מושבת ילדותו - בנימינה. פרט לחוה ששרה את השיר במקור - לדין דין אביב יש גרסה משלה

מילים: אהוד מנור לחן: מתי כספי
5/5

אם יש שיר געגועים לילדות הקשורה בטבורה לארץ – זהו השיר הזה, שכתב אהוד מנור על מושבת ילדותו – בנימינה. (יליד 1941, בנם השני של רחל וישראל ויינר) ההיבט של מנור מגיע מצער על תקופה שהייתה ואיננה עוד: "מה קרה לילד שדיבר אל כוכבים/ שהמתיק סודות עם סביונים ושחפים". יום אחד הילד ההוא קם ונעלם. עכשיו – הילד המבוגר מתרפק.
בנוסטלגיה קיימת מידה רבה מאוד של אידיאליזציה. במקרה של השיר הזה – ראיית הילדות-עבר בבנימינה כמושלמת ללא רבב – "הימים הכי יפים שלי", היא הנרטיב של מנור. הוא מדבר על הימים היחפים, כשאנשים אמרו שלום, כשחבר היה חבר ואפילו השמש לא מיהר. אם תרצו – גם ביקורת על התקופה הבוגרת, שחיסלה את תום הילדות והשאירה נפש מתגעגעת.
מתי כספי הלחין בהזדהות מוחלטת, תחושת הגעגועים קיימת במוסיקה שכתב למילים של מנור. המנגינה עוזרת לספר את הסיפור, להעניק לו כמעט "טקסט משנה" – את עומק ההרגשה בהתבוננות לימים אחרים, בלי דרמטיזצית יתר, אבל עם ריגוש מאופק שמשדר את הנרטיב. הביצוע שנשאר חקוק בזיכרון הנצח הוא של חוה אלברשטיין שהשלימה בטון קולה המזוכך את מהות החוויה.
למעשה, שיר שהוא מטפורה לתחנות השמחות והכואבות המלוות רבים מאיתנו, ילידי הארץ הקשורים למקומות ולנופים שהפכו להיות חלק גם מזיכרונותינו ומתולדות חיינו.
השיר אכן יועד לחווה אלברשטיין, לאלבומה "צמח בר" אבל אהוד מנור רצה מאוד שמתי כספי יבצע אותו. אהוד חשש שמתי יסרב, אבל מתי הפתיע אותו.

*** פרט לחוה ששרה את שיר במקור, גיליתי גרסה של דין דין אביב ב"עבודה עברית – ששים שנות יצירה מקורית" . כותבת דין דין: "השיר מעלה זיכרון שקיים בכל אחד מאיתנו. כששרתי את השיר, יכולתי להריח את הים, לשמוע את השחפים ולחזור בדיוק לאותה תמונה שהשיר מצייר. יש כאן אינטימיות שמחברת עם הטבע. מעשה אהבה.  זהו געגוע לזיכרון חושים שהיה לאהוד מנור מנוף נעוריו. הא השתמש במילים פשוטות לבטא רגעים מאוד עמוקים"

מה קרה לילד שדיבר אל כוכבים
שהמתיק סודות עם סביונים ושחפים
שספר כל נמש חרש ובחול נרדם –
מה קרה לו יום אחד שקם ונעלם?

אני רוצה לחזור
אל הימים הכי יפים שלי
הימים היחפים של בנימינה –
כן, אני זוכר, הכל זרם לאט,
השמש לא מיהר
אנשים אמרו שלום,
חבר היה חבר.

"היורה ירד מחר הבט בלבנה"
"איך היה יבול הענבים השנה?"
"היכנסו הערב יש ריבה מתות גינה",
"ובלילה תתכסו כי תהיה צינה."

אני רוצה לחזור…

ועכשיו אם יום או ליל, אם רע לי ואם טוב
אין לי רגע זמן לשבת ולחשוב.
לפעמים אני כמעט מדעתי יוצא
כל ימי אני הולך לשם ולא מוצא.

אני רוצה לחזור…

מה קרה לילד שנרדם בחול החם
שיום אחד, לפתע, קם ונעלם?

מתי כספי – ימי בנימינה (הופעה חיה באמפי שוני 16.5.14)

 

share

3 אהבו את זה

share

3 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן