האלבום יצא ב-8 עטיפות שונות. כבר הגימיק הזה עורר ציפיה מחבורת האינדי הקנדית, ובמיוחד אחרי אלבומים כמו Funeral ו – Neon Bible. למה ציפיה כי ארקייד פייר מבשלת תבשילים מפתיעים, והמפתיעים האלה – כמה מפתיע – עשו קפיצת ענק מאלמוניות מחתרתית
טון מלנכולי, צבעי מוסיקה אפרוריים, מוסיקה מלודית כאוטית. נכנסים לעולם הסוריאליסטי משהו של השלישיה מבפאלו שעשתה את צעדיה הראשונים בשנות השמונים ועכשיו מגיעה לאלבום שישי. האלבום מספר 6 של להקת Mercury Rev, שיצא ב־24 בינואר 2005 מסווג כרוק אלטרנטיבי עם
הוא אינו רוצה לדבר על דברים שהם חוו יחד, אבל הכאב עושה את שלו. המנצח זוכה בכל. המפסיד ניצב נמוך ליד המנצח. זהו המזל שלה. ביורן אולבאוס Bjorn Ulvaeus, חבר להקת אבבא השבדית, כתב את השיר אחרי שנפרד מאשתו, חברת
לרגע, באד באני (Bad Bunny) שכח שהוא לא בפוארטו ריקו ב-בטייני דסק קונצרט (**) . למרות משכנו בבניין חדשות בבירת ארצות הברית, כשהוא צבוע בחזון הקפדני של אמן אמיתי – לקחת אותך לכל מקום אחר, במיוחד למקורות האמיתיים של המוזיקה.
מי שיטען כי טון הסקסופון טנור של סטן גץ הוא הכי רומנטי בג’אז, לא אתווכח איתו. במיוחד אחרי ששמעתי את "מונלייט אין ורמונט" או את "אלפי". מעולם לא היה כלי ששידר יותר רומנטיקה מאשר סקסופון הטנור של סטן גץ, מהטון
חמישה שירים באי.פי, פורמט שעמיר בניון משתמש בו לראשונה. חמישה שירים אישיים במוסיקה דרמטית נוגה מופלאה המעידה על היצירה הנובעת ממנו מחדש. מאחורי הקול הגבוה יש כרגיל נשמה גדולה, ששרה מצוקה, והתקליט הזה מאשר מחדש: עמיר בניון הוא מזמרי הנשמה
ג'רי וקסלר, מפיקו האגדי של ריי צ'ארלס, הוא האיש שהציע להעניק לו את השם "גאון" ואף להטביעו על אחד מתקליטיו. וקסלר אמר באחד הראיונות איתו, כי הוא משוכנע שצ'ארלס היה גאון. גאון או לא, האוסף מראה כי ריי צ'ארלס הוא
אלבום האולפן השני של רנה ראפ, "BITE Me" עוסק בכאוטי והבטוח שבהוויה האישית, בלהיות אותנטי, ללא התנצלות. זהו אלבום על קבלה עצמית בצורתה האמיתית ביותר, וכמו ראפ עצמה, יוצר קרקע לביטוי עצמי לא מסונן. האלבום משלב סגנונות של פופ, R&B,
לשמוע את קולה הרוטט של נורית גלרון שר "כשצלצלת רעד קולך" של נתן זך וחנן יובל, שיר שבביצוע טוב עשוי לסחוט דמעות, ורק נורית נדמה לי יכולה. השיר הקצר עוסק בפרידה בין גבר ואישה המתרחשת במהלך שיחת טלפון. העובדה המעניינת בשיר היא שתוכן
ייתכן, ואף סביר להניח, שריי צ'ארלס הציג כמה הופעות גרועות או לפחות שטחיות בקריירה שלו, אבל "50 שנים במוזיקה" אינו אחד מהם. שילוב עם כישרונו העצום, התלהבותו הטבעית ושמחתו בנגינה הספיקו כדי להתעלות מעל המגבלות של כל סצנה נתונה –
