ג'רי וקסלר, מפיקו האגדי של ריי צ'ארלס, הוא האיש שהציע להעניק לו את השם "גאון" ואף להטביעו על אחד מתקליטיו. וקסלר אמר באחד הראיונות איתו, כי הוא משוכנע שצ'ארלס היה גאון.
גאון או לא, האוסף מראה כי ריי צ'ארלס הוא גם מעין תמצית של המוסיקה האמריקנית של המאה הקודמת, מאז ראשית פעילותו כאמן ריתם אנ' בלוז ב-1953. המוסיקה הריי צ'ארלסית קומבינציה יחידה של ג'אז, סול, פופ וקאונטרי.

עם מותו בגיל 73 (שנת 2004) צ'ארלס כבר אגדת מוסיקה, אייקון של התרבות האמריקנית לדורותיה.
מאותה שנה – ממשיכים להוציא את אוספיו. Genius הוא האחרון, נכון לכתיבת השורות, אפריל 2009. 21 שירים, ביניהם מיטב להיטיו, "היט דה רוד ג'ק", What'd I Say שמגזין הרולינג סטון דירג אותו אחד מעשרת השירים הגדולים של כל הזמנים. "איני יכול להפסיק לאוהבך" שנכתב והוקלט לראשונה ע"י זמר הקאונטרי דון גיבסון וצ'ארלס הפכו לריתם נ' בלוז קלאסי, Unchain My Heart שהפך סטנדרט בז'אנר הביג בנד ג'אז, "ג'ורג'יה במחשבתי" הישן מ-1930. I've Got A Woman.
הגם שישנם כמה שירי חובה שלא מצאו את דרכם לכאן, עדיין זה מסוג האוספים שלא הייתי מסלק מהם אפילו שיר אחד. יש שיעדיפו את הקאבר שלו ל"אלינור רגבי" של הביטלס על פני הקאבר ל"יסטרדיי" שנכלל באוסף. לטעמי – גם "יסטרדיי" בביצוע הזה – אולטימטיבי. ועוד שיר בביצוע נדיר של צ'ארלס – America The Beautiful.
העריכה הדיגיטלית של השירים מאפשרת לשמוע ריי צ'ארלס באיכות סאונד טובה. אוסף מבוא טוב לריי צ'ארלס, אם רוצים לקבל תמצית מורשתו המוסיקלית.