משיריו המזוהים ביותר של סטינג, והוא הרבה מעבר לשיר על זר בעיר זרה. זהו שיר על זהות, שונות, חירות אישית ועמידה שקטה מול קונפורמיות. זהו שיר מחאה שקט, לא צעקני. במקום לצעוק – הוא עומד זקוף, מנומס, ומסרב להתנצל על
אם מדברים על פחד, שלמה ארצי אינו פוחד מדואטים. למה דואט? מה, שלמה ארצי מלך קיסריה, חושש לשיר בעצמו "לתת ולקחת"? מה הוא מבקש? להתחלק באהבה? מצד שני, לא סתם מתחלק: דוד טסה הוא הנסיך החדש. המוסיקאי והזמר שמביא רוח חדשה.
להיט הקלאסיקה של בוני טיילר Total Eclipse of the Heart הגיע למיליארד האזנות – אבל הזמרת חושפת שזה "לא מכניס כמעט כלום" או בניסוח טבעי יותר: -"כמעט לא שווה כסף". 43 שנים אחרי יציאתו, השיר שביסס את מעמדו כאחת מבלדות
"אות קין" של עמיר בניון הוא אחד השירים החשופים, הקשים והעמוקים ברפרטואר שלו – יצירה שמתקיימת בו־זמנית כווידוי אישי, ככתב אישום עצמי, וכזעקה אנושית המבקשת מגע. זהו שיר שבו בניון משתמש בקולו הגבוה והמתפתל לא כאמצעי יופי בלבד, אלא ככלי
הקלות שבה עושה נצ'י נצ' שימוש בביטוי הנדוש "כפרה שלי". הקלות שבה עושה נצ'י נצ' שימוש בסמבה. צריכים להבין: ההיפ הופ בארצנו במגמת פניה לכיווני מיינסטרים מובהקים. כל אמרגן ילחש לאוזנו של הראפר: תעשה משהו מחניף, מרקיד, כייפי. אז בבקשה:
אודי שניידר שר בלדה דרמטית רחבת נשימה, הנשענת על דימוי מרכזי חזק – המים כמטאפורה למצב נפשי של טשטוש, כמיהה ותלות רגשית. זהו שיר אהבה אך גם שיר על הישרדות, על נשימה בעולם שבו האהבה היא גם חמצן וגם סם.
כאשר סר פול מקרטני הופיע באמפי סנטה ברברה, הוא הבטיח למעריצים מופע אינטימי. אבל הביטל לשעבר הרחיק לכת יותר מרוב האמנים, כשהסכים ליישם מעין "סגר" מאולתר על סלפי וצילום במהלך ההופעה. כל 4,500 הצופים נדרשו להכניס את הטלפונים הניידים שלהם
