אדר גולד עושה חשבון עם מי שהיה איתה. מנסה לברר – מה הוא רוצה להוכיח, ולכוון אותו למעשים לפי הראש שלה. כל מה שאנחנו יודעים עליו הוא שיש לו אמא שצריכה ממנו נחת, ואמא ביחסים בין בני זוג היא לא תמיד משהו מחזק קשר.
יותר מאשר שיר בעל עומק ואיכות פואטית, זהו מכתב המופנה לבחור, שכתוב פרוזאי-שגרתי-מחורר ולא הכי מענין . המשפט המרכזי נשמע  תלוש בתוך טקסט אקראי. לא יודע מה הוא רוצה להוכיח, אבל איך היא תוכיח שהם אולי היו "מנצחים ביקום מקביל". סתם משפט.
במוסיקה מנסה אדר גולד לשוא לייצר דרמה מהטקסט החלש – ממש כמו  שהקליפ בנוי כסצינה אקראית.  המנגינה – פופ בנוי היטב, העיבוד וההפקה הוסיפו נפח רוקיסטי. עדיין זה אינו השיר  שחושף אותה כזמרת יוצרת מליגת על.

לאן שלא ארצה אגיע / אגיע בוודאי / אבל מי שרוצה רק להצליח
שוכח שאולי אולי
תסתכל על התמונה הזו טוב טוב / אני סיימתי לאהוב אותך סוף סוף
ועכשיו התור שלך אז תחשוב טוב / טוב טוב
תסתכל על הבחירות שלי מקרוב / ואחרי שכבר הלכנו הלוך ושוב
אז עכשיו התור שלך תתרכז עוד / יש לך ראש טוב
לאן שלא תרצה תגיע / תגיע בלעדיי/ אבל מי שרוצה רק להצליח
שוכח בוודאי
זה לא טוב/ מה אתה רוצה להוכיח / זה לא טוב / מה אתה רוצה להוכיח
תסתכל על מה נשאר׳ך בצלחת/ תסיים הכל כנס למקלחת
יש לך אמא שצריכה ממך נחת / שלט ״משפחת״
זוכרת את ה12 של הרחוב / פעם היה אמור להיות לנו סוף טוב
אבל עזוב אותך מאמי באמת עזוב / למדתי לאהוב / זה לא טוב
ביקום מקביל אולי היינו מנצחים עכשיו לבד / ביקום מקביל אולי היינו מנצחים עכשיו לבד
זה לא טוב / זה לא טוב / מה אתה רוצה להוכיח / זה לא טוב …

קליפ:  בימוי תסריט ועריכה: תמר גורן שחקן: עומר גורדון