כמה שופט יכול להזיק למתמודד, כשהוא מגיע להכרעת הקהל בבית? לא בטוח שניתן לכמת את התשובה לנקודות, אבל כשמדובר בהכרעה גורלית, אין ספק, כי לדבר השופט יש משקל. אני מדבר על עברי לידר ואבישחר ג'קסון.
אבישחר ג'קסון נתן ביצוע קול קטיפה נדיר ביופיו ל – Lately, שיר קלאסי שבוצע ב-1980 ע"י סטיווי וונדר (האלבום Hotter Than July), העניק לו מגע רומנטי חם ממדרגה ראשונה. עברי לידר כל כך שנא, שהוא הגדיר את הביצוע "בית מלון". חבל שלידר לא ידע להסביר לאיזה בית מלון הוא התכוון, כי יש בתי מלון יקרים ויוקרתיים, שגם כוכבי ענק מופיעים בהם.
קשה לפרשן את כוונת לידר, אבל בואו נגיד שהוא התכוון לקיטש מיושן מלוקק. אני אומר ללידר: אילו הייתי יודע שככה שרים סטיווי וונדר בבית מלון מסוים, הייתי מזמין בו חדר. התחרות היא על ביצוע, לא על שנתון השיר, לא על סוג הסגנון. אבישחר ג'קסון בחר בשיר שמתאים נפלא למידותיו כזמר Soul, וגם אם מדובר בשיר שגילו  30 שנה, הוא העניק לו בביצוע סולידי את כל העידון היפה שהייתי רוצה לשמוע בביצוע השיר הזה. בסופו של דבר, הירידה של לידר על אבישחר, הובילה אותו אל מחוץ לתחרות בהתמודדות מול פיוז'ן – ללא הצדקה מקצועית מספקת.
בשלב הזה של התחרות, נוצר מצב מוזר, ששופט יגן בחירוף נפש על המתמודד מהקבוצה שלו, אבל לא יחסוך דברי ביקורת על מתמודד מקבוצה אחרת. עברי לידר הגן כמובן על "חופשי זה לגמרי לבד" שביצע ההרכב פיוז'ן, טען כי מדובר ב"קלאסיקת רוק ישראלית", אבל שכח לציין כי גם לשיר הזה יש ותק של כשלושים שנה. הביצועי כשלעצמו סבל מעומס יתר של רקדנים והעמדה והלך לחלוטין לאיבוד בתוך ההפקה הבימתית. פורטיס כינה אותו "התעמלות אירובית". שמענו גם "מסיבת סיום בתיכון".
לשיא ההגזמה הגיע לידר כשאמר ש"אנשים צעירים אוהבים את זה". פתאום לידר הוא נציג "האנשים הצעירים". הגיע לו לחטוף מפורטיס, מבוגר בגילו, אבל מאוד צעיר ברוחו, ומי שהיה בהופעות האחרונות שלו, הבין כמה אנשים צעירים אוהבים את המוסיקה שלו. מגיעה לפורטיס התנצלות מנציג הדור הצעיר.
האם לידר קיבל הוראה מההפקה לשחק את השופט הרע? הוא דקדק עם תמר פרידמן על משהו שולי לחלוטין כמו – איך היא שרה תפקיד של בחור בשיר "ואת" (קרן פלס), אבל לביצוע הטוב לא התייחס.
באשר לפורטיס, לא אחסוך ממנו הערה: הוא נהייה קצת נופת צופים, מחייך מפה ועד להודעה חדשה, ומביע את אהבתו הגדולה למשתתפים. ההכרזה שלו "אני אוהב אותך" לענבל ביבי נשמעה קצת אמא תרזה. אני הייתי מצפה מפורטיס להיות יותר חד ושנון. להיכנס לרזולוציות.
זה אינו סותר את העובדה, שלענבל ביבי מגיעים שבחים: צעירה, אופנתית, מסוגננת, מדויקת, והפעם בביצוע מאוד רענן ויפה ל – Where Is The Love של בלאק אייד פיז. יש לה את "כל החבילה", והיא אכן מעלה את הרף של תחרות הלייב מול המתחרה החזקה שלה – רוז מהפיליפינים, ששרה Born This Way, בהפקה קצבית מאוד שקצת גרמה לי להרגיש חוסר נוחיות. נכון שמנסים לרענן את ההופעה שלה, אבל בשלבים המכריעים אני ממליץ לה לוותר על שאו וללכת על בלדה שהולמת את מידותיה, לא על הפקה שתסתיר את יכולותיה.
מי שמתגלים כצמד אולטימטיבי הם טומי ויאן, הפעם בגרסה ל – Little Things של One Direction. ההרמוניות שלהם מצוינות. יש להם חן בימתי  עם לא מעט סטאר קוואליטי.
אורי שכיב? אם השיר המקורי ששר ("תביני") מעיד על ההמשך, הרי מגיע לו שאקס פקטור תקדם אותו. חבל שמפיקי התחרות העמיסו עליו כוריאוגרפיה, שכמעט הרסה לו את ההופעה. נדמה לי שהשיר עצמו הציל אותו.

ממשיכים: ענבל ביבי, תמר פרידמן, אורי שכיב, טומי ויאן, עדן בן זקן, רוז פוסטאנס. הדחה: אבישחר ג'קסון.