היא רצתה אותו "מלך אמיתי", נתנה גופה בים קסמיו, אך הוא נעלם, ברח לה. ובשיר אחר הוא מופיע כמו מתוך האגדות, אבל זו היא שעושה שטויות. ו"אל תפרוש לי כנף, אל תאמר לי שלום".
המילים, המילים. מה נלין ומה נדרוש. זהבה בן כנראה יודעת למי היא עמלה. דוד זיגמן ושמואל אלבז למדו את המתכון: מוסיקה יוונית בעברית פשטנית. מתכוני השמאלץ של סאן רמו. קשה להגיד שיש משהו מקורי בלחנים ובתזמורים. נוסחה שממחזרת עצמה בשביל הכפיים. החאפלה הופכת מוטו.
זהבה בן זמרת רגש וסילסול נהדרת. יש לה את זה. קול אותנטי, תרבות מזרח שטבועה ומושרשת, אבל טקסטואלית, אינה מסוגלת לעבור רף שאותי לא ירגש לעולם: "הגשם מרטיב את הרחוב/שוטף את התקוות שלנו" זה אולי הצירוף הקלישאתי הכי "יפה" שאפשר לקבל ממנה.
נראה שהבעיה עמוקה יותר: בן מתייחסת לטקסט כאל צירופי מילים. לא-חשוב- מה-שרה. היא תיתן את הרגש. קשה לזהות ניואנס בשירים האלה, כאילו הסייסמוגרף האמוציונאלי עובד על רצף אחיד של מילים.
באמצע נכנס שיר בערבית ("עוואדוני"), מינון מסחרי נדרש כדי לרצות עוד פלח בקהל. ואחר-כך, יאללה, חוזרים לחאפלה, לחן טורקי למילים של דני שושן.
"לא, לא לא מחפשת/בחור עשיר עם כסף/אני רק מבקשת בחור עם נשמה/רוצה בחור עם אופי/ולא אכפת לי יופי/רוצה שיאהבני ויפנקני גם/שרק יהיה בן אדם". מילא החריזה המאולצת, אבל הטקסט: לא להאמין שעוד כותבים ככה. מחפשים חרוז נכון ותופרים כמו לפי קונפקציה.
אוהביה: לכו על זה, תרקדו על החתונה של זהבה. יש קצב, יש מנגינות יפות. מה חשובות המילים.
תגובה אחת
תשמע אתה לא מבין כלום במוזיקה מי שלא אוהב מוזיקה כזאת אז הוא בלי אוזניים שתבין במוזיקה נשמה מסוג זה תתחיל לכתוב פה מה עדיף את האשכנזים שאתה שומע ששרים רק בשביל הכסף בלי לב ובלי נשמה תן להם גיטרה הם יגידו כמה מילים של תל אביבים קוקסינילים ואתה תשמע.עזוב לך תכין חמוצים,תפוחי אדמה או משהו.מבין גדול אתה חושב את עצמך שומע שירים בלי קצב בלי נשמה בלי תוכן בטח אתה תל אביבי שרואה זמר מזרחי ומתופצצות לך הכליות שהוא מצליח,ועוד משהו זהבה בן ברמה כזאת שבכל העולם הערבי וישראל בפרט יש לה הערכה גבוהה יותר מכל "המתים החיים" שאתה שומע.והיא כן אום כולתום הישראלית.תקרא את זה אולי תבין משהו.