תיכנסו לחנויות המוסיקה בלונדון. אי אפשר להחמיץ את האלבום הזה. הוא נמצא ממש בכניסה ל-HMV או ל-VIRGIN. אוזניות וזהו. זה אלבום השבוע. השני של חבורת האינדי-פוסט פאנק- רטרו ניו-ווייב מלוס—אנג'לס. (שמעתם את HOT FUZZ ?) תחברו את הסמיתס עם פאלפ עם ניו אורדר עם הקיור. בטח שכחתי משהו. ותקבלו משהו קילרי. זה אלבום של הרבה "הימנונים" כולל הסינגל 'When You Were Young' שהזכיר לי את תזמור של ברוס ספרינגסטין בסטייל השמונים. (דגימת סאונד למטה) לזמר המצוין קוראים ברנדון פלאוארס. רוחו הכריזמטית נושבת מכול טרייק. נגינת גיטרות שמספקת לקילרס אנרגיה באוקטן גבוה, כולל הבס הנהדר. דיסק קצבי דרמטי. גם שיר פסנתר קטן וצנוע. Enterlude שמו. "Bones", הוא קטע נדיר באיכויותיו. רוק מלודי מסחרר. אף לא רגע דל. כמעט כול שיר כאן הוא "סינגל". גם "My List" "The River Runs Wild" and "Why Do I keep .Counting" זה אלבום שנהנים ממנו בשמיעה ראשונה, שמתענגים עליו בשמיעה שנייה, שחוגגים איתו בשמיעה שלישית למרות שמבין הצלילים והשורות עולה טון מלנכולי. כמה משמח אותי שיש עוד להקות כאלו היום, שהרוק לא מת.
(נוסדה: 2002 בוגאס, ברנדון פלאוארס – שירה, קלידים, דיויד קנינג – גיטרה, מרק סטורמר – בס, רוני ונוצ'י – תופים)
תגובה אחת
אני לא יודע מי המציא את המונח הזה "מינסטרים" במוזיקה, אבל הקילרז ממש לא שום דבר קרוב לסגנון של המיינסטרים, אבל החבר'ה האלה יודעים לעשות מוזיקה וזה לא משנה לאף אחד ששומע "מינסטרים" כי כולם שומעים אותם והם הופכים ל"מינסטרים". הנקודה היא אין סגנון מסוים לזרם המרכזי…תעשו מוזיקה טובה נשמע, לא תעשו לארכיון…