זה אלבום הקאבר ורשנס המרגש ביותר שיצא ברוק המקומי. דני ליטני בגרסאות בלוז למבחר מצוין של שירים ישראלים, ואיזו עוצמה הוא מחדיר לשירים שנבחרו, והוא בחר רשימה ואחד-ואחד.
מתחילים ב ב"לא ידעתי שתלכי ממני" (מנור-כספי) ליטני עושה מהשיר סיפור דרמטי, בעיבוד ובהפקה של קן ברג'ס. "את עצמי איך אני שונא, איך שאשתנה בשבילך", שר ליטני וזה מה-זה רחוק ממה שאנחנו מכירים מכספי, שצריך להודות לליטני על האינטרפרטציה המדהימה לשיר, וחייבים לציין את סולו הגיטרות של גדי בן אלישע.
ממשיכים ל"עד סוף הקיץ" המוכר גם כ"שתי דפיקות לב" מהסדרה הטלוויזיונית של פעם, והפעם – התחלה שקטה, שבאה מעומק הנשמה של ליטני, משדרג את אחד השירים היפים שהולחנו במקומותנו (מישה סגל), טון מחוספס-מנכולי עושה מזה ביצוע סלואו רוק בלוז שמחלחל אל מתחת לעור ועושה אותו חידודין-חידודין.
סקסופון סולו חם של פטר ורטהיימר, צליל גיטרת סלייד (בן-אלישע) וליווי קולי תואם סול של אלישבע, אבישג ועדיה בנות ישראל. ככה עושים SOUL משיר ישראלי.
שלישי ברשימה – "זה קרה" של שמוליק קראוס, "שומדבר לא ידוע, לא שנה לא לשבוע, רק לנוע לנוע ולחשוב שהייתי יכול לחזור על הכול", שר ליטני בטון עמוק, כמעט זועק, וגם כאן העיבוד הוא ריתם נ' בלוז סול (שירת הבנות) שמעניק לשיר של קראוס מימד עומק.
מימד פאנקי רוקי מהיר משהו מקבל "קח לך אשה" (שלום חנוך) , "דניאלה" (גפן-ברוזה) יוצא סלואו בלוז אפוי היטב מהתנור של ליטני, המפוחית הבלוזית מצטרפת ל"כלים שלובים" (מנור-רכטר) וגם כאן מבלי להפחית מהביצוע של גידי גוב, ליטני מעניק את הבלוז שלו לשיר, עם עיטור יפה של סלייד גיטאר.
מהשירון הישראלי הגיע לכאן "שלכת". אורלנד את זעירא לא היו מאמינים לאן אפשר לקחת את "עמוק עמוק העצב בעיניים… הלילה את ליבי אקרע לשניים לך ולגביע הנוטף". איזה ביצוע. והליווי – גיטרות אקוסטיות כמו ששומעים אצל ג'יי ג'יי קייל. הסיום – "את לי לילה" (שרעבי/גוב-שרעבי). לעמעם האורות. אם היו שואלים אותי איזה אלבום של ליטני הייתי לוקח לאי בודד, לא הייתי חושב פעמיים.
