עוגיות הרוק האלו יצאו אפויות יפה מהתנור. הצליל שמשגרים ארבע הבנות ושני הבנים (תודו שזה הרכב "פמיניסטי") הוא רוק ישיר, LIVE, בהיר, מלודי, שובבני ומחייך. הקול של דפנה קינן תואם את הפורמט, תיאטרלי במידה, הבעה ארוגנטית. מה שמשבש קצת את התמונה החיובית זה הטקסט. התנקזות של זרם מחשבות של גברת מתוסבכת ("אני נערה", "אני הרבה יותר אשה ממה שנראה", "רגישה" , "קולנית ושמחה") שנשמע כגיבוב היסטרי על אחת שלא החליטה מי היא. זה אולי נועד להצחיק. הבעיה שאותי זה איך ניחשתם לא הצחיק. אז אם העוגיות רוצות לצאת לא רק אפויות אלא גם גורמה ודליקטז, צריך לעשות משהו שגם הטקסטים ישכנעו בקלילות נסבלת יותר.
"דפנה והעוגיות" היא שישייה הכוללת את דפנה קינן, דן יה-שוורץ, תמר זיו ושהלישיה לבית זובלסקי – ענבל, טל ואור. אלבומה הראשון יצא ביולי 2006, בהפקת רם אוריון.
