עידן רייכל

עידן חביב – אינטימי בסלון

עידן חביב: מוסיקה שלוקחת לנופים נטולי רעשים  ונגיפים

4/5

עידן חביב פתח ב"עד שתחזור".  עבר מהאין קהל בזאפה הרצליה אל מרקעי הסלון הישראלים. הסיטואציה אינה זרה לו. גם לא מוזרה. הוא יכול להיזכר בערבים כאלה, שהאולם היה ריק בלי שנגיף מסתורי גרם לכך. השיר זכור  מיובל דיין. מה טוב לשמוע את גרסת היוצר. מונולוג געגועים נוגה  במראה של שדות תות, ריחות של גשם.  אין חדש מעל קרקעית הים ומתחת לכוכבים – סיטואציה כמעט שגרתית של פרידה מאהוב. אהבה של פעם בחיים. היא תישא תפילה, והכוכבים יהיו עדיה. חביב שר את תפילתה ברגש גואה.
הוא שר "לה בוהם" ברוחו של שאנסון שארל אזנבורי בצלילי פסנתר מינוריים. געגועים לאהבה ישנה "קצת משוגעת" מתערבבים בגעגועים לילדות בצליל הומה געגועים. המוסקה – מנגינת הלב הנוגה המתיישרת על הטון הכללי. עידן רפאל חביב מתרפק, ולוקח אותך בשבי געגועי חלומותיו המרגשים. אחד השירים שכתב לאהובה לשעבר שהתנה לו השראה "לשלושה אלבומים".
השנסון מתפעם בתוכו. חביב לוקח "רודף אהבה בימים" לשיאי האמת הרומנטית שלו. "והלב עוד זוכר/ מתפתל מתמכר/ מה ביקשנו להיות/ והפכנו שבויי חלומות/ את האור בעיניי/ והטעם שבא אל חיי/ רודף אהבה בימים/ איתך שוב הכול אפשרי". הגיטרה של אריאל טוכמן הצטרפה ביעילות משמעותית.
את "בלילה" של עידן רייכל, חביב שר ברגישות עילאית. סיפר כי כשרייכל פנה אליו לבצע את השיר, הוא לא התעניין באיכויות המילים והלחן. כל מה שרצה – לשיר את השיר טוב יותר מאשר יוצרו. כששומעים את גרסת חביב בזאפה, מבינים שהוא עבר את המבחן בהצלחה. על התפילות הקטנות בלילה, שנותנות עוד סיבה לתקוות. איזה שיר.
כדי לשיר על תקוות אהבה מגבירים קצב ל"אין כבר סתם" שמסתיים ב – "הלוואי נאהב כבר באמת/ עד שהאושר יתגנב לנו ללב". חבחב שר השיר ביותר מאשר אהבה – בתשוקה. הנגנים מרגישים את ההתלהבות. ממתינים עד שהפחד יעבור, ורק הריח שלה משאיר פתח לתקווה שזה יקרה, שהאושר עוד "יתגנב לאט". מוסיקת הדאנס מסייעת  להלהיב בנרטיב התחושתי הזה. כמעט על אותו תדר – "כמו כל יום", מדמיין אותנו קמים מהכורסה ומצטרים ל – "בוא קרוב אולי השמש תן לה לעלות איתך היום/ לילה טוב נדלק ירח תן לו לאהוב אותך בלי סוף". 
עידן חביב
לא חי בעידן הזה. הוא חי בעולם געגועים לאהבה/ אהובה, הטון נע בין דכדוך לתקווה. המוסיקה לוקחת לנופים אחרים נטולי רעשים  ונגיפים. מגיעה ממאזורי המינורי-אינטימי-מלנכולי, בזרם תודעה המכיל התחושה. זורמים איתו בקלות מחלחלת.

נגנים: יעל סלינגר – קלידים, נעם שחם – בס, רועי חלד – תופים, אריאל טוכמן – גיטרה חשמלית

שיתוף ב facebook
share

1 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

1 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן