העתיד טומן בחובו "אי שפיות וירטואלית", מזהיר אחד השירים החדשים. המוסיקה של ג’אמירוקוואי נשמעת שפוייה. פאנקית ומחניפה. חותם ברור של סטיווי וונדר טבוע במלודיה, במיקצב, בעיבוד. "נערה קוסמית" מגלקסיה אחרת הוא ממתק דיסקו פאנקי מענג. וזוהי רק ההתחלה. בהמשך זה רגאיי, אסיד-ג’אז, ריתם-אנד-בלוז. ג’אמירוקוואי אינו מגלה משהו שלא ידענו, אבל הוא מחזיר את המנגינה למוסיקה השחורה, וזה לא מעט
