סיון לאור מביעה אהבה ואובדנה בדרכה. שישחרר אותה, אבל לפני כן, זקוקה לו נואשות. סיום היחסים מעצים הצורך לחוות מחדש את הרגשות שחוותה.
כל הדברים הקטנים שאמרת / קולך צורח בתוך ראשי
אני לא יכולה לבטל את מה שגרמת לי לעשות / כל אגרוף שנתת עדיין כואב
אני מסתגרת כדי שלא אשמע / ולא מסוגלת להפסיק לאבד אותך
אני צריכה לשמוע את זה שוב ושוב ושוב ואני
אני צריכה אותך
דרכה היא מינימליזם ייחודי. תקראו לזה "אינדי". ההגדרה לא תאמר דבר. במהות סיון לאור באה מעומק התחושה שלה, קול מיוסר שמכיל את המר ואת המתוק בהפקה מוזיקלית שמעניקה לנרטיב קצביות מכוונת לרדיו המתיידד, אבל זהו "אמצע" לא מתקתק, אלא כזה מציג את חוסר ההרמוניה המתסכל שביחסים ובתחושה. המוסיקה והטונים מייצרים חשיפת עומק אמינה של קטבי התחושה, נוגעים בנימי הכאב והתסכול הדקים שלה.
*** סיון לאור החלה לשיר על במות בגיל 30, בעקבות תאונת דרכים קשה שמחצה את ידה השמאלית וכמעט סיימה את חייה. במהלך שמונת חודשי השיקום האינטנסיביים סיון החלה לכתוב שירים בפעם הראשונה. בהמשך השתלבה בערבי ג'אם ובמה פתוחה בקיבוצים ופאבים מקומיים בצפון הרחוק והתנסתה לראשונה בקולה ובחשיפת מוזיקה מקורית על הבמה.
סיון לאור Again
Turn your back on me – let me fall down on my knees
The sorrow is paralyzing – but you don’t Want to see
No leaves on a broken tree/ Keep me away from you
and set me free/ (but before you do I need to…)
I need to hear it again and again and again and I/ I love you
-Aim your gun at me/ At my bleeding heart paralyzing – in front of you
You see
No leaves on a broken tree/ Keep me away from you
and set me free/ (but before you do I need to…)
-I need to hear it again and again and again and I
I want you
All the little things you said/ Your voice screams inside my head
I can’t undo what you have made me Do/ Every punch you gave still hurts
I'm shutting down so I won’t be heard/ and I can’t stop missing
you
I need to hear it again and again and again and I
I need you
