אחרי ששומעים ג'רי מאליגן, מתאהבים בבריטון סקסופון. את התקליט הזה אני שם מדי פעם כדי להתענג נטו. הוא נשמע כאן הרבה יותר טוב מאשר באלבום "Birth Of The Cool" משנת 1949,בו מאליגן ניגן לצד מיילס דיוויס. אני מניח שתוספת של 45 שנים של תרגול הביאה לצליל הזה. איזה סאונד יפהפה. טד רונטל קולח איתו בפסנתר, דין ג'ונסון זורם בבס, דון וינסנט – מעניק מינונים מדוייקים בתופים. אורח מיוחד: ביל מייס בפסנתר.
הפרייזינג של מאליגן  נשמע שירת הבריטון. תמיד טרי לאוזני. החומר נלקח במידה ניכרת מספר השירים האמריקאי הגדול מכותבים כמו קרן, ווילדר, ארלן, קרמייקל. מאליגן מציג ליריקה נינוחה בנגינתו לאורך כל הדרך. זהו מאליגן הבוגר במיטבו . מנגן ג'אז יצירתי יפהפה.

***ג'רי מאליגן (Gerry Mulligan) יליד 1927 השפיע במידה ניכרת על הג'אז של החוף המערבי בהשראתו המלודית הקרובה לסגנון ה"קריר". מאליגן היה מעבד מוכשר, שותף ל – Birth Of the Cool. ב-1952 הקים יחד עם צ'ט בייקר רביעייה ללא פסנתר, בה התנסה באילתור קונטרפונקטי. הוא הפך את הסקסופון בריטון לכלי סולו ממדרגה ראשונה בצליל חם, עשיר, בנגינה חושנית עם פיסוק גמיש.  מאליגן הנהיג תזמורות גדולות, הקליט עם תלוניוס מונק, צ'ארלס מינגוס, ג'וני הוג'ס ונגן הבנדוניאון אסטור פיאצולה, פול דזמונד בלהקתו של דייב ברובק.

Gerry Mulligan Quartet – Walking Shoes