הייתה תחושה שמסע הבלוז שלו לא יגמר לעולם. בי.בי קינג מת בגיל 89 ב-2015 בבית מחסה לחולים סופניים בלאס וגאס. רק המחלה הצליחה לעצור אותו מלהמשיך את המסע שנמשך לאורך 15,000 הופעות. קראו לו ה"אמבסדור", שגריר שהצליח להפוך את הבלוז לשפה בינלאומית שחצתה שפות, לאומים, דתות, גבולות.
לני קרביץ אמר עליו: אתה יכול לנגן 1000 צלילים, אבל אינך יכול לנגן צליל אחד כמו שבי.בי קינג ניגן". מגזין הרולינג סטון דירג אותו שלישי ברשימת הגיטריסטים הטובים בכל הזמנים. רק דוויין אלמן וג'ימי הנדריקס נמצאים לפניו.
300 הופעות בשנה בשיאי הקריירה שלו, מחובר לגיטרות הגיבסון שלו. ל"לוסיל" אהובתו הנצחית. 15 פרסי גראמי, עטור בתהילת "הרוק אנד רול אוף פיים". אין ספור פרסים כולל ה – National Medal of Arts. מטעם הקונגרס האמריקני.
את הבלוז הוא ייחס לכולם – שחור, לבן, צהוב, חום. מוסיקה של שוויון שמאחדת. שגריר הבלוז בעולם. נדבן גדול למטרות צדקה. לא פעם התלונן על המעמד הנחות של הבלוז מול הרוק והג'אז. הוא אומר באוטוביוגרפיה שלו: "להיות זמר בלוז זה כמו להיות שחור פעמיים".
שמעתי אותו לפחות פעמיים בישראל. קסמו מעולם לא פג, The Thrill Is Not .Gone ממש כמו הבלוז – שתוקפו לא פג, ובטח כאשר בי.בי קינג ניגן אותו. "שימש השראה למוסיקאים", נכתב עליו. תשאלו את אריק קלפטון מהי השראה נוסח בי.בי קינג. הם ניגנו לא מעט יחד. הם היו חברים. צפו מטה מה אמר בי בי קינג על קלפטון ב-2007 בפסטיבל Crossroads.
