בשנת 2026, המעריצים רוצים את כוכבות הפופ שלהם כנות, גולמיות ואמיתיות. אוליביה רודריגו, המלכה של הזן החדש, שלטה במצעדים בבריטניה השבוע עם שלושה סינגלים בחמישייה הפותחת. היא גם הגיעה למקום הראשון עם אלבום שמתאר, במילותיה שלה, "סיפור אהבה שמתפרק".
רודריגו אינה היחידה שזוכה להצלחה דומה; לולה יאנג ואוליביה דין – גם הן  בין הזמרות שהאותנטיות הנתפסת שלהן העניקה להן מיליוני מעריצים ופרסים יוקרתיים. נראה כי מדובר בתוצאה סופית של שינוי בתעשיית המוזיקה – מעולם המנוהל על ידי חברות תקליטים ומנהלים, לעולם שבו נראה כי האמנים שולטים בנרטיב. עד כמה הסיפורים הללו אמיתיים זה דבר שאולי לעולם לא נדע – אפילו אוליביה רודריגו הודתה בעבר שחלק מהשירים שלה לא נכתבו בהשראת חוויות אישיות שלה. היום ברור שיש דרישה לסגנון הוידוי.

חדשות BBC Newsbeat שוחחו עם אמנים ועם אנשים שעובדים מאחורי הקלעים על בניית תדמיתם, לגבי ההזדמנויות שהשינוי הזה יוצר והדרישות והאתגרים שהוא מציב. הזמרת הבריטית אלסי רוז, מועמדת לרשימת ה-"Sound of 2026" של רדיו 1 ב-BBC, אומרת שמוזיקת פופ לא נתפסה בעבר כמקום לעיבוד מחשבות ורגשות רציניים. "בעוד שכיום יש כל כך הרבה כוכבות פופ שמדברות על דברים אישיים, מורכבים ונישתיים. זה כל כך נהדר שכל כך הרבה אנשים מתחברים לזה", היא אומרת.
החוויות הפואטיות של בת ה-23 על שברון לב וספק עצמי הובילו לכך שחלק מכנים אותה "אוליביה רודריגו של דרבישייר". הסינגל האחרון של רוז, "Skin", בוחן את "ההרגשה של לא להיות ממש עצמי, ומחזור של כל המחשבות האלו שהאדם הממוצע בגיל העשרה עד שנות ה-20 לחייו חווה כל הזמן".

התחושה היא שהמעריצים רוצים "יותר שקיפות" מהאמנים – משהו ירגיש אמיתי וגולמי. אפילו לפני 10 שנים, חברות תקליטים יכלו לשלוט בנרטיב יותר ולהחליט כיצד אמן יוצג לעולם. המדיה החברתית עשתה מהפכה. אמן כבר לא חייב לחתום בחברת תקליטים, לא חייב לעשות ראיונות עיתונאיים, הוא יכול בעצם פשוט לדבר עם המעריצים שלו.

הזמרת רוז מעידה שהיא "מישהי שהיא מאוד ברשת". זה יכול להביא "רמות מוגזמות של חיוביות, אבל גם של ביקורת", היא אומרת. "אבל להיות מרושת זה אומר שמדברים עליך ושאיכפת לאנשים ממך, ואני חושבת שתמיד אעדיף את זה על פני הליכה על קליפות ביצים וניסיון להכתיב איך אנשים תופסים אותך".

מילים אישיות מאוד, שעות של וידאו ומאות פוסטים ברשתות החברתיות יכולים להרגיש כמו מתנה למעריצים מסורים שרוצים לנבור בכל פרור שהזמרות האהובות עליהם זורקות לכיוונם. אך יש הטוענים שזה יוצר דינמיקה פארא-חברתית, שבה אנשים מרגישים שיש להם מערכת יחסים עם אדם מפורסם שהם לא מכירים. הזמרת-יוצרת ילידת לונדון, רייצ'ל צ'ינורירי, אומרת שהיא מרגישה שחשוב להראות את העצמי האותנטי שלך, אך גם תומכת בהצבת גבולות. "אני מרגישה שאנחנו חיים בתקופה שבה כולם מרגישים שהם מחויבים לפרסם הכל על עצמם, אבל למעשה מותר לך לשמור דברים על עצמך לעצמך ואת חייבת את זה לעצמך," היא אומרת. "אז תהיי אותנטית, אבל את לא חייבת לשים הכל אונליין".
למרות שהסגנון שלהן שונה, יש כמה מאפיינים משותפים להצלחה של אוליביה דין, אוליביה רודריגו ולולה יאנג שמייצגות גל חדש של כוכבות פופ בשנות ה־2020. בניגוד לדור הפופ של שנות ה־2000 המוקדמות, שבהן מהזמרות הוצגו כגדולות מן החיים, היום המצליחות שמדרות אותנטיות בגובה העיניים. הן לא רק מבצעות אלא מזוהות כיוצרות. המאזינים מרגישים שהם שומעים יומן אישי ולא מוצר שנבנה על ידי ועדת כותבים. הדור הנוכחי פחות מחפש ז'אנרים נפרדים ויותר אישיות מוזיקלית ייחודית.
הן צמחו בתקופה שבה שירים מצליחים בזכות רגעים ויראליים קטעים קצרים שמתאימים ל־TikTok, אבל בניגוד ללהיטים ויראליים חולפים, הן גם הצליחו לבנות קהל שמאזין לאלבומים שלמים. השירים שלהן לא מציגים רק כאב אלא גם צמיחה. המסר הוא בדרך כלל: "נפגעתי, התבלבלתי, נכשלתי – אבל אני עדיין כאן."

אוליביה רודריגו כותבת על קנאה, פרידות וחוסר ביטחון, אוליביה דין מרבה לעסוק בהתבגרות, אהבה עצמית ויחסים, לולה יאנג חושפת חרדה, בלבול וכאב בצורה ישירה מאוד. הקהל הצעיר נמשך לתחושה שהן "אומרות את האמת" ולא מציגות דמות מושלמת. הרצון הזה לאותנטיות מגיע גם ככל שבינה מלאכותית הפכה לנפוצה יותר בתוכן מקוון. עדיין אותנטיות היא מעל הכל. המצליחות הן מי שנשמעות אמיתיות.

אם מסתכלים על התמונה הרחבה, ההצלחה של דור הזמרות הזה נובעת מכך שהן פחות מנסות להיות "כוכבות פופ" במובן המסורתי ויותר מספרות סיפורים אישיים בצורה שנשמעת אמינה. הקהל של שנות ה־2020 נוטה להעדיף רגש חשוף, כנות וייחודיות על פני שלמות ותדמית נוצצת. רגש גולמי,

 אוליביה רודריגו משיקה פסטיבל שכולו נשים

אוליביה רודריגו משיקה את פסטיבל "Daisy Chain Fields" שכולו נשים, בהשתתפות צ'אפל רואן, ביקיני קיל, דואצ'י, גארבג' ורבות נוספות.

אוליביה רודריגו השיקה את "Daisy Chain Fields", פסטיבל חדש המורכב כולו מנשים, בהשתתפות צ'אפל רואן, ביקיני קיל, דואצ'י, גארבג' ועוד. האירוע, שיימשך יום אחד, יתקיים ב-29 באוגוסט ב-Great Park שבאירוויין, קליפורניה. הפסטיבל יפגיש רשימת אמניות נשים והרכבים בהובלת נשים על פני שתי במות, לצד ארגונים ללא מטרות רווח וארגונים ממוקדי קהילה.

רודריגו תופיע גם היא בפסטיבל, ורשימת האמניות כוללת גם את מיטסקי, דה ברידרס, KATSEYE, סנטיגולד, רייצ'ל צ'ינורירי, דיי שפיץ, אלי, נוט פור רדיו וקווייט לייט.

אורחות מיוחדות הכוללות את קארן או, שרה מקלכלן וסטיבי ניקס נמצאות גם הן ברשימת המופיעות. רודריגו אמרה: "אני באמת לא יכולה להיות נרגשת יותר לחלוק את החדשות האלו עם כולכם. חלמתי להקים את הפסטיבל הזה במשך שנים ואני כל כך מאושרת שהוא סוף סוף מתגשם!! פסטיבל Daisy Chain Fields כולל ליין-אפ של נשים בלבד, ו-100 אחוזים מההכנסות נטו יועברו לצדקה המוקדשת לקידום ותמיכה בנשים ונערות".