את "אני יודע שאני אמות בקיץ" כתב חיים חפר. התסריט התגשם 38 שנים אחרי שיצא תקליט הבכורה של מתי כספי. זה השיר שמסיים את אלבומו הראשון של מתי כספי.
"אני יודע שאני אמות בקיץ/ ונשמתי תפרח ולא תחזור/ את תתפני ודאי מעסוקיך/ כדי לראות אותי יורד לבור// הקברנים יזיעו תחת בית השחי/ הקבצנים ילכו מאיש לאיש/ והקהל הטוב יפרוץ בבכי/ כשמישהו ישיר את הקדיש"... שיר קצבי, עליז למדי, תואם את ההומור הסרקסטי של חפר. רוח של מוסיקה ברזילאית נושבת בגבו. משאיר את המאזין עם בריזה קיצית בסיומו של האלבום.
אחדים מהשירים מהאלבום ממשיכים לחלוף על משוכות הזמן. עכשיו לקראת ביצועו של התקליט במסגרת My First Album ברידינג, אני שולף אותו מספרייתי הלא מאכזבת.
בפתח בספרון העטיפה מופיעים פרטים על היוצר. נולד ב-30.11.49. בן קיבוץ חניתה. פסנתר – שש שנים בקונסרבטוריון בנהריה. צבא: להקת פיקוד דרום. אחר-כך: שלישיית "לא איכפת להם", מגיע לתל-אביב, "מאחורי הצלילים" עם שלמה גרוניך. בנקודה זו – התחלת העבודה על התקליט הזה. כתב מוסיקה ל"עיר הגברים" ל"לילי גם". סימנים מיוחדי: שין שורקת.
כבר התקליט הראשון של מתי כספי חשף כמעט הכל: יוצר של מנגינות נהדרות, מעבד בחסד, קליידוסקופ של גוונים מוסיקליים, מורכבות מוסיקלית שיש בה המון ניואנסים שהם חלק אינטגרלי מהשירים.
בולטת בחריגותה החלטתו של כספי לנגן בכל הכלים באלבום הזה. (פסנתר, גיטרה אקוסטית, גיטרה פאז, גיטרה חשמלית, גיטרה לסלי, גיטרה בס, אורגן, מלוטרון, כלי הקשה, סינטיסייזר, ויבראפון) היא מעידה על מידת בטחונו של כספי הצעיר ביכולותיו כנגן.
כספי מעיד באתרו: "הסיבה העיקרית לנגינתי בכל הכלים היא חוסר כסף לכיסוי הוצאות ההקלטה בתקליטי הראשון. על כן ניגנתי בעצמי והדבר מורגש. בתקליט השני עשיתי זאת מתוך בחירה והרבה יותר טוב. יש השפעה על הצליל הכללי של ההקלטה, אך לא על העיבוד. כלומר: אעבוד באולפן הרבה יותר זמן עם נגנים עד שאהיה שבע רצון מהביצוע. לעומת זאת, אני מגיע לתוצאות טובות בזמן יותר קצר, כשאני מנגן בעצמי, כי אין לי הערות ממני-לי. בנוסף לכך, התזמון ביני לבין עצמי הוא מושלם, בהשוואה לקבוצת נגנים שונים"

שיר ראשון – "כשאלהים אמר בפעם הראשונה" מילים: נתן זך. ימי אופנת הלחנת שירי משוררים, ומתי כספי לוקח את זך למסע קצבי יחיד במינו. ממשיך להיות רלוונטי. כספי מעיד כי את השיר הקליט ללא פסנתר – רק עם גיטרות – "כי כיוונתי את הגיטרות בפה דיאז פלוס (פלוס רבע טון למעלה) – שאת זה אי אפשר לעשות בפסנתר כי שזה ישמע רענן" "להשתנות תמיד" הוא הטקסט היחיד של אהוד מנור בתקליט, שלימים יהפוך לכותב הטקסטים האולטימטיבי של כספי.
כמעט כול שיר של כספי מזוהה עם העיבוד המקורי שלו. העיבוד האקוסטי היפהפה ל"איך זה שכוכב", כולל השירה התחושתית המחלחלת של כספי, כמו גם ל"אחרי שנסעת" ("ואותך") למילים של שלמה גרוניך. (הטקסט במקור, לפני המילים של שלמה גרוניך, היה על .. ארובת רידינג בתוכנית "ניקוי ראש", כשגרוניך שמע את הטקסט הוא תמה – איך אפשר לכתוב מנגינה כה יפה על סירחון…) שהפך לשיר אהבה קלאסי. הביצוע של כספי ל"ביום מסה", למילים של משה טבנקין מצמרר גם היום כ – 38 שנה אחרי שהוקלט. המיקס של "נוח" עם "שוקולד מנטה מסטיק" אינו זקוק לשיפוצים.
האם יש קו בבחירת הטקסטים? האם זהו תקליט מגובש? הייתי אומר: סלט ושאר ירקות. זה לא היה אלבום שנכתב בקו הומוגני, שיר אחר שיר. עוד בטרם הופיע כספי עם השירים "כשאלוהים אמר בפעם הראשונה" (נתן זך) ו"נוח" עם "שוקולד מנטה מסטיק" (יורם טהרלב) הוא ביצע אותם בערב שירי משוררים מס' 1 של גלי צה"ל ובפסטיבל הזמר והפזמון (1974).
השירים "כלבלב הו בידי בם בם" ו"איך זה שכוכב" בוצעו לראשונה ע"י תיקי דיין ונכנסו לאלבום בגרסאותיו של כספי ואילו "הבלון שלי" – נכתב ל הצגה "לילי גם". גם "אלוף משנה במילואים" של יענקל'ה רוטבליט הוא חריג בתקליט: השיר עוסק במציאות ישראלית: השינוי שעוברים בעלי דרגות גבוהות בצה"ל מרגע שהם עוברים לאזרחות. מה גרם למתי כספי לבחור בטקסט הזה?
אבל כיוון שמתי כספי מלחין ומעבד אקלקטי – שאלת גיבוש אוריינטציה טקסטואלית – לא הייתה כנראה ראש מעייניו. בשורה תחתונה, המוסיקה הראתה כישרון של מוסיקאי שרחוק היה מלהיות ברק נעורים בן-חלוף – במהלכים מלודיים, קצביים והרמוניים, בעיבודים ובהפקה ייחודיים.

שירים: כשאלהים אמר בפעם הראשונה, אחרי שנסעת (ואותך), הבלון שלי, כלבלב הו בי די בם בם, בים מסה, נח, איך זה שכוכב, להשתנות תמיד, אלוף משנה במילואים, אני יודע שאני אמות בקיץ.