מקום ראשון בבריטניה? רק משום שמדובר באלטון? רגע זה אלטון ג'ון? ככה לא שמענו אותו מעולם. נדמה שהאלבום הזה הגיע משומקום. מצד שני, אלטון האזין למה ש- Pnau עשו לאחד משיריו (Sad), התלהב ונתן לצמד גישה חופשית למאסטר טייפס של אלבומיו משנות השבעים.
בעידן שמחזור מוסיקה הוא מטבע סחיר, בחר צמד מפיקי הדאנס האוסטרליים ניק לילטלמור Nick Littlemore ופיטר מאייס Peter Mayes (המופיעים תחת Pnau) להשתמש בשירים ישנים של אלטון ג'ון כדי לייצר אותו מחדש. Pnau השתמשו בהקלטות מהשנים 1976-1970, דגמו שירה ומוזיקה מחמישה או שישה שירים שונים, הוסיפו את החומרים שלהם בלופים וסמפלים ויצרו שירים חדשים בהפקה אלקטרונית עכשווית. למעשה – מעין סגנון חדש של פרשנות מוסיקלית.
התוצאה נשמעת כמו אוסף של שירי אלטון ג'ון האבודים. Good Morning To The Night, השיר הפותח נבנה על "Mona Lisas & Mad Hatters" מ-1972. נדמה לי, שיש להתייחס אל 8 השירים כאל פרויקט חדש, להשתחרר מעט מאלטון ג'ון, ואז יש לכם אלבום פופ דיסקו טכנו ביט עכשווי לא רע. מכל מקום – תוצאת האקספרימנט מראה כמה טוב ומקורי הוא המקור. ועוד משהו: מדוע רק 8 שירים?
Good Morning To The Night ,Sad, Foreign Fields, Telegraph to the After life,Phobemix, Karmatron, Sixty
Sad
תגובה אחת
אלבום מעולה ! מומלץ