רמי קלינשטיין קרן פלס 2 צילום מרגלית חרסונסקי

על הגשר הישן

רמי קלינשטיין קרן פלס

מילים: צרויה להב לחן: רמי קלינשטיין
4.5/5

מדוע זלגו דמעותיה של קרן פלס? המצלמה אינה משקרת. סיפור השיר או משהו אחר שנגע לליבה? אנחנו בהופעה המשותפת שלה עם רמי קלינשטיין. חולקת איתו את כיסא הפסנתרן. היא עם גבה אליו ועם הפנים לקהל. שיר שאי אפשר שלא לקחת אל פסגות הרגש. זה מה שקרה בדואט הזה. הם טיפסו בסולם הזה. רגשנות עד הסוף.
גברת קרקס של צרויה להב הגיעה אל חלקתם. שיר אהבה נפלא שהלחין קלינשטיין. הוא בנה לה בית וחצב אותו בנצח, אבל היא עשתה חוזה עם מנהל קרקס. הוא מבין שהכל נגמר. הוא פה, היא שם, מכורה לאוהל השעשועים ולפעלולים, אישה מגומי נטולת רשת הצלה, שהוא יכול היה לפרוש לה. יודעת את המחיר שהיא צריכה לשלם, ועדיין בחירתה – באורות הבמה. שיר עצוב מאוד, טעון רגשית, שפלס את קלינשטיין טוענים אותו מחדש ברגש גדול. רמי קלינשטיין בגרסת הסולו המאופקת יותר נשמע אמין יותר מאשר בדואט המלודרמטי.

*** מתוך אלבומו השני של רמי קלינשטיין "על הגשר הישן" משנת 1989

שנים שלא שמעתי שום דבר ממנה / רק לפעמים ממרחקים דרישת שלום / היא עסוקה מאוד והיא איננה / ובחיים החדשים שלה אין לי מקום / פתאום מכתב, עכשיו היא אימא מסופקת / ומגרשת ענפים מתנועעים / והיא מוצאת מסדרונות של שקט / בעיר שהיא מנזר או בית משוגעים
בנית לך בית וחצבת אותו בנצח / אני מכיר אותך מאדאם, לא מאתמול / הכול נכון מאוד אבל בעצם / יש לך חוזה עם מנהל קרקס גדול 
ובשבילו את מתאמנת מרוכזת / מוכרת שואו מן הדברים הכי כמוסים / כי את ליצן את בולעת אש נועזת / אישה מגומי שנולדה לקרקסים / והם לוקחים את כל הטריקים שהמצאת / ואין שום רשת שתציל מי שמעז / גם את יודעת מה מחיר הפירואט / שאת עושה שם, שמה למעלה בטרפז. 
לכי חפשי את אלוהים כל סוף שבוע / ותתרפקי על קיר מאבן ששומר פתקים / בסך הכל את ילד שנשאר פגוע / נרגעת רק כשהאורות סביבך דולקים בנית לך בית וחצבת אותו בנצח…

רמי קלינשטיין קרן פלס – ביקורת הופעה

וידיאו: "על הגשר הישן" – ההופעה המשותפת של רמי קלינשטיין וקרן פלס 2016

share

1 אהבו את זה

share

1 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

תגובה אחת

  1. זה באמת נשמע כמו סיפור אהבה נוגע ללב
    אבל מה היא הכוונה בשורות
    " לכי חפשי את אלוהים כל סוף שבוע,
    ותתרפקי על קיר מאבן ששומר פתקים "

    נשמע כמו סיפור יותר אישי דווקא ולא רנדומלי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן