האהבה, שברונה, אובדנה. השיר מביא את מצוקת המתוסכל שפונה לאהובה בתערובת של תובנות, תחושות ומסקנות. "החיים אינם קניון/ זה לא עוצר אותי לתבוע את נשמתך".
הקבוצה שמוביל אוהד בר הופכת את המילים והלחן לסרט מתח מוסיקלי, מלודיה וקצב שמובילים את הנרטיב למחוז מלנכולי בקולו הדואב-משתוקק-מתגעגע של בר. מעטים מהזמרים הישראלים מצליחים לשיר טקסט באנגלית בבהירות כזו, בהבעה מתכוונת, בתשוקה מחלחלת. העיבוד מוליך את ההתרגשות של הזמר למקום מעצים. היה רגע של שחשבתי על "רדיוהד", בלי ניסיון להשוות. Had Brakes, על הרכבה ונגניה, מתכתבת עם הטובים שבהרכבי המיינסטרים רוק, ואם השיר הזה מספר על המשך הדרך, יש למה לחכות.
שירה: אוהד בר, גיטרה: אור אברמוביץ', בס: יהוא ירון, תופים: שחר חזיזה, סקסופון: שלומי אלון, טרומבון: יאיר סלוצקי, פסנתר: ישי פיצ'יוני
I know you feel/ like going out running/ I know you need a little more air/ I know you'd kill/ for it to not rain/ It doesn't mean you don't care/
You can't have it all/ (cause) life ain't that big of a mall/ But that didn't stop me from claiming your soul/ And I/ I can't have it all, and may ruin it all/ But that wouldn't stop me , no/ So as I crawl I go/
All/ I can say is/ my knees hurt/ When you run/ away again/ All/ I can say is/ my shield grows thicker when you're near/
With every inch/ left hollow in my skull/ I'll echo how bad I need you there/ When I lie awake/just to see that you're not/ Your scent of sweat keeps me hanging…/
You can't have it all/ (cause) life ain't that big of a mall/ But that didn't stop me from claiming your soul/ I can't have it all, and may ruin it all/ But that wouldn't stop me , no/ Or did it?/