מסוג השירים שקצב רגאיי מניע אותם בקלילות נחמדה, אבל אינו מעניק להם עומק. ארז לב, בן 36, נע על מסלול קליל כשהוא מספיד ימים נטולי טכנולוגיה, כשהתקשורת בין בני האדם לא הייתה כולה ב פייסבוק, וואצאפ ובג'מייל, כאשר הסמארטרטפונים לא שלטו בחיינו. יש מי שיחושו תחושות קשות של ניכור, זרות וחוסר אנושיות נוכח המהפך ביחסי אנוש. ארז לב מדייק בתיאור המתרחש בתקשורת בין בני האדם, אבל השיר הוא לא יותר מאשר חטיף קייצי נעים לנשנוש אקראי.
איפה אותם ימים / שהיינו מדברים / לא היה צריך תוכנת ניווט
פשוט היינו מגיעים / הייתי בא בלי התרעה / בלי לקבוע שום פגישה
לא מחכה ל "וי כחול" / לא תלוי בהודעה / אך הכל היום שונה
אף אחד כבר לא עונה / כולם תקועים בתוך מסך
ואומרים לך אל תשכח
דבר איתי בוואצאפ סמס לי הודעה / שלחתי לך בג'ימייל קישור להורדה
חפש אותי בפייסבוק אני עם חולצה כחולה / שתף את הפוסט ותן לי לייק לפני היציאה
ראיתי שחייגת לא יכולתי לענות / בדיוק התקנתי טינדר דפדפתי בלי לראות
רציתי לחזור אליך אין לי סוללה / נשאר עשרים אחוז ואין לי כבל טעינה
איפה אותם ימים / שהיינו מבלים / לא עסוקים בלעלות תמונה
היינו נהנים / הכל היה כל כך פשוט
לטלפון היה רק חוט / רק מצלצל ויש שיחה
מזהים שזה אתה / אך הכל היום שונה
אף אחד כבר לא עונה / כולם תקועים בתוך מסך
ואומרים לך אל תשכח
