להקה של אצטדיונים? של פארקים? תתפלאו. אחרי ההצגה של גאנז אנד רוזס, ההופעה של רדיוהד הסתמנה כאנטיקלייקמס. תום יורק ושות' הרי לא באו לפוצץ את הפארק במפגן גיטרות דיסטורשנים ואגויים נפוחים. מדובר במוסיקת רוק אלטרנטיבית לירית, בזמר ששר מאוד תחושתי בלי לצרוח את השירים, שמשדר חרדות ומבוכות בשירים, שמדברים על החיים המלחיצים. הרי רדיוהד לא נעשתה להקה גדולה מפני שאוהבים לשיר בקול רם את השירים שלה. בהופעות חיות יש סוג של תובענות שאינו קיים במוסיקה של רדיוהד. אלא מה: התברר שהדימוי שלקחנו איתנו לפארק לא בדיוק תאם את רוח הערב. רדיוהד הכשירה את עצמה גם למעמדים כאלה – ובגדול. והקהל – שר. מה זה שר.
השירים  נשמעו הרבה פחות אלקטרוניים מכפי שהם נשמעים באלבומים. עם זאת, האופי האלט- רוקי של רדיוהד נשאר לאורך הערב.
ראיתי ושמעתי את ההרכב ב-1993 במועדון רוקסן ז"ל ברמת החייל. תום יורק לא שכח את ההופעה ההיא, והגיש לזכרה את Creep בסאשן של ההדרן. הטונים הדואבים, השירים שעוסקים בניכור ובכאב. זה הולך איתם מאז. שלוש גיטרות וקול המלנכוליה. אלבום הבכורה שיצא אז  נקרא  Pablo Honey.   זה עדיין שיר דכאוני מריר, אבל היום זו כבר סוכריה לקהל. אחרי הכל, הלהקה הגיעה לכאן חמושה בתשעה אלבומים ובאינספור שירים נפלאים.
אבל מה: רדיוהד מודעים לדרישות של קהל האצטדיונים והפארקים. הם אינם מזלזלים ברצונותיו. יבואו גם השירים שבשבילם הרוב משלמים, הסוג של Paranoid Android, אחד השירים המרכזיים בדי.אנ.איי של הלהקה. הם יפגינו אותו במפגן ראוותני של תאורה. יבואו גם Karma Police המצוין, כשהקהל מצטרף ל – For a minute there
I lost myself, I lost myself, וזה נשמע כאלו הוא (הקהל) חוגגים את הביאוס. השירים מהאלבום האחרון A Moon Shaped Pool נשמעים חלק בלתי נפרד מהמהות של רדיוהד, כ – ‘Daydreaming’ שפתח את המופע.
Dreamers/ They never learn/ They never learn/ Beyond the point/ Of no return/ Of no return/ And it's too late/ The damage is done/ The damage is done/ This goes/ Beyond me/ Beyond you
חולמים / הם אף פעם לא לומדים / הם אף פעם לא לומדים / זה מעבר נקודת האל-חזור / האל-חזור / וזה מאוחר מדי / הנזק כבר נעשה / הנזק כבר נעשה / זה מעבר לי מעבר לך".
רדיוהד הם הרוק סטארס הכי אנטי רוק סטארס. מתמקדים בעיקר במוסיקה, צליל אפוף אווירה נוגה, מתוזמר ע"י ג'וני גרינווד, הגיטריסט של הלהקה, מואר בתאורת עומק, מלווה בוידיאו ארט מובנה נפלא ומשדרג.
רדיוהד מציגה מוסיקה מבריקה, רעיונות מתוחכמים בשירים של מצבים רגשיים הרסניים, והשירים האלה מצליחים לעבור. זה עיבוד אפקטיבי לסינטיסייזר ב – All You Need כשיורק שר על "כל הימים שבחרת להתעלם מהם" אם זה Let Down, המוגש באיכויות תיפוף עשירות, שירים מצוינים כ – Idioteque ו – Bloom וכמובן – No Surprises, שיר שאומר: “Bring down the government/They don’t speak for us”, והקהל מצטרף ל – ‘Paranoid Android’ ב – Come on rain down on me  Rain down, rain down וגם ב – Pyramid Song. יש איכות פיזית מיוחדת לביצועים של יורק, כאילו הוא מעיד על תחושותיו, מוכן להתמסר להן עד הסוף מול חמישים אלף איש.
גם אם להופעת פארק יש מגבלות של סאונד והעדר קרבה אינטימית – במיוחד כשמדובר בלהקת רוק אלטרנטיבי, גם אם על המסכים לא הקרינו את הלהקה לצופים הרחוקים, נדמה לי שהרוב יסכימו, שהם ראו את רדיוהד בצורתם הטהורה ביותר. 20 שנה מאז צאת אלבומם האלמותי OK Computer, שעסק בניכור החברתי של החברה הצרכנית בת ימינו, בפוליטיקה החולה – כמעט כל השירים, ולא רק מהאלבום הזה,  נשמעים חלק מרפרטואר הנצח של הלהקה, שהעניקה להם רלוונטיות מחודשת באחד הערבים הבלתי נשכחים ששמעתי/ראיתי בפארק הירקון.

צילום: לירון שניידר, אריאל עפרון, יוסי חרסונסקי

Colin Greenwood – bass guitar, keyboards, percussion

Jonny Greenwood – guitar, keyboards, ondes Martenot, analogue synthesisers

Ed O'Brien – guitar, backing vocals, samples, percussion

Philip Selway – drums, percussion, backing vocals

Thom Yorke – lead vocals, guitar, keyboards, piano

1. Daydreaming
2. Lucky
3. Ful Stop
4. Airbag
5. 15 Step
6. Myxomatosis
7. All I Need
8. Pyramid Song
9. Everything in Its Right Place
10. Let Down
11. Bloom
12. Identikit
13. Weird Fishes/Arpeggi
14. The Numbers
15. 2 + 2 = 5
16. Bodysnatchers
17. Idioteque
18. Encore:
19. No Surprises
20. Nude
21. Like Spinning Plates
22. Lotus Flower

Play Video

23. Paranoid Android
24. Reckoner
25. Encore 2: