"פגשתי את המאהבת הישנה שלי ברחוב בלילה שעבר / היא נראתה כל כך שמחה לראות אותי/אני רק חייכתי ודיברנו על הזמנים ההם, שתינו כמה בירות, אני עדיין מטורף אחרי כל השנים".
בראיון ב – 1990, סיפר פול סיימון, כי המשפט 'מטורף עדיין אחרי כל השנים האלה', נחרת בזכרונו עוד לפני השיר. על פי הביוגרפיה Homeward Bound , סיימון הגה את הרעיון לשמו של השיר יום אחד כשעמד במקלחת, והרהר על התחנה בחיים בה הוא נמצא באותם ימים. הוא היה בשנות השלושים לחייו, אב, גרוש, וחשב על צעד הבא
המשפט הבודד הזה הפך בסופו של דבר לסיפור ולמנגינה אפלולית נוגה. מייקל ברייקר הוסיף מעבר יפהפה בצליל הסקסופון. על השינויים החריגים בהרמוניה הוא הוסיף: "למדתי עם נגן בס ומלחין בשם צ'אק ישראל אז, אז עשיתי שינויים מעניינים יותר, למדתי הרמוניה איתו, במקום להשתמש באקורד מינורי, השתמשתי באקורד מז'ורי אקורד ועליתי מדרגה".
סיימון ביצע את השיר בביצוע בכורה בפרק השני של סאטרדיי נייט לייב ( 18 באוקטובר 1975), האלבום יצא כעבור שבוע. כשחזר סיימון למופע ב -20 בנובמבר 1976, הוא שוב פתח עם השיר הזה. סיימון זכה בפרס גראמי ב 1975 עבור Best Pop Vocal Performance על השיר הזה, והאלבום זכה בגראמי לאלבום השנה.
I met my old lover
On the street last night
She seemed so glad to see me
I just smiled
And we talked about some old times
And we drank ourselves some beers
Still crazy after all these years
Oh Still crazy after all these years
I'm not the kind of man
Who tends to socialize
I seem to lean on
Old familiar ways
And I ain't no fool for love songs
That whisper in my ears
Still crazy after all these years
Oh still crazy after all these years
Four in the morning
Crapped out
Yawning
Longing my life away
I'll never worry
Why should I?
It's all gonna fade
Now I sit by my window
And I watch the cars
I fear I'll do some damage
One fine day
But I would not be convicted
By a jury of my peers
Still crazy after all these years
Oh still crazy
Still crazy
Still crazy after all these years
Writer/s: PAUL SIMON