מאסיב אטאק, צמד הטריפ הופ האגדי מבריסטול (הרכב יליד 1987) בחר בארכיפלג גרמני קטן, הממוקם במפרץ הליגולנד בפינתו הדרום-מזרחית של הים הצפוני לשמו של אלבומם החמישי. לפניו יצא 100th Window, שלא השאיר רושם – נוצר בעיקר ע"י חצי הצמד Robert del Naja, (המוכר גם כ – 3D) כמעט ללא עזרה מעמיתו Daddy G. הצמד צמח בסוף השמונים עם מוסיקה שהושפעה מהסאונדסיסטם הג'מייקני בתערובת היפ הופ, ניו וייב רגאיי, ניצני ההאוז והטכנו שניכרו באלבום הבכורה Blue Lines. אלבומו השלישי של הצמד Mezzanine שיצא ב-1998 נחשב לפסגת הצלחתו.
החדש מסעיר בשינויי הגוונים המוסיקליים, מקסים באווירה. מכניס לסביבה קלאוסטרופובית בקטע הפתיחה – Pray For Rain, צליל קלידים מסתורי, תופי אפרו, קול מזמר מופנם. המשך האווירה ההזויה בביצוע של מרטינה טופלי-בירד לשיר Babel, ואיזו הפקת קולות מצוינת מגיעה ב – Splitting The Atom בין בס מסתורי לפלצט. הבס העמוק כבד שמעטר את Girl I Love You, אולי השיר החזק באלבום בהפקה אלקטרונית אוונגרדית דרמטית. הקטע Flat Of The Blade בנוי על בליפים (Bleeps) אלקטרוניים המשמשים רקע לקולו של גאי גארוויי, איש Elbow. מרטינה טופלי-בירד חוזרת באינטימיות המיוחדת ב – Psyche, שנשמע יותר קליט-פופי מקודמיו, קולה המלחשש של הופ סנדובל מעטר את Paradise Circus. הטון הנוגה של דמון אלברן בשיר Saturday Come Slow. אלבום של הפקה אקזוטית, שרשרת אורחים מוקפדת ואווירה הזויה קסומה.