מי היא "ההבטחה הגדולה" הבאה? לפעמים לא חייבים להציב רף גבוה. להיטים מזדמנים שתופסים חזק במצעד הסלולר קובעים את סדר היום המוסיקלי של התקשורת. הסגידה לרייטינג היא מחלה ממארת שמשתלטת, ובמיוחד על המוסיקה הפופולארית. תכתיבים מסחריים (הורדות, רייטינג תקשורתי) הם שמשפיעים גם על רשימות השידור. הנפגעים, לעיתים קרובות, הם כישרונות שאין להם מקדמי הצלחה, פרט לתכנים שהם מסוגלים להציע. מי ייתן להם גב, מי ימנע מצב שהם יתפוגגו בגלל מציאות מסחרית עגומה?
אן.אם.סי יונייטד שהיא כיום גם בעלת "הד ארצי" זימנה את התקשורת למועדון "רידינג 3" להצגת 5 זמרות (שתיים כצמד) יוצרות, שנמצאות בשלבים ראשונים של דרכן האומנותית. אין לי שום ספק שכל החמש היו מתקשות להגיע לאן שהגיעו כבר בשלב זה ללא הגב של חברת המוסיקה. בארצנו דלת המשאבים, אנשים יוצרים זקוקים לתמיכה, בטח זמרות יוצרות, שאינן יכולות להישען על אמרגנים ומפיקים שכל יעדם הוא לשלוח את זמריהם לאירועים גדולים – כנסים, חתונות, שמחות, אמנים שהמסחור אינו ראש מאווייהם.
התצוגה הזו הרגיעה אותי קמעה: יש עדיין אנשים בתעשיית המוסיקה שאינם חושבים רק במונחים של "תוכנית עסקית" עתידית כשהם בוחרים את מוסיקאי העתיד, ובי יש געגועים לסוג הזה של המושכים בחוטים, לתרבות מוסיקלית נקייה משיקולים זרים, שאינם נטו מוסיקה.
שמענו כאמור, חמש יוצרות זמרות, שתיים – צמד שנקרא "שתיים", משב רוח רענן בקיץ חם ולח, מאיה רוטמן – שסוף סוף מתחילה להחזיר את הציוד של "כוכב נולד" ויוצאת לחיים האזרחיים, תמר אייזנמן – הרוקרית הכי מדהימה שנתגלתה בארצנו לאחרונה, יש-לה-את-זה מכל בחינה, שרה באנגלית מצוינת, השפה הטבעית של הרוק, הדוגמה ליוצרת וזמרת ומפיקה – שככל הנראה ארצנו לא תוכל להכיל את כשרונה.
ובסוף מרב סימן-טוב. הייתי פוסח על המושג "תגלית". היא כבר מעבר – יוצרת-זמרת בשלה ובוגרת שתיכנס לשורת הזמרות הגדולות, חוה, נורית, יודית, קורין, ריקי, קרן, מירי. מרב נכנסת לקבוצה הזו.
