MØ הלא היא קארן מארי אורסטד (שם מלא: Karen Marie Ørsted Andersen) חוזרת. זו היתה אחת הכותרות הבולטות בעיתונות הרוק. חוזרת? בקושי החלה קריירה. מתברר שהפופולריות המוקדמת (Lean On עם מייג'ור לייזר) הוציאה אותה לדרכים, והאלבום החדש התעכב, ופתאום זה נראה כאילו נעלמה. התברר כי MØ היתה עסוקה מאוד עם תוצאות ההצלחה הראשונה, והעדיפה הופעות על פני אולפן.
התוצאה אומרת כי שוווה היה לה ליצור על אש קטנה. החדש נשמע פחות המשך ויותר התחלה מאשר אלבום הבכורה שלה – No Mythologies to Follow. יש כאן כמה שירים שינוגנו הרבה על הכבישים.
MØ מספרת סיפורים מחייה, ומחברת אותם למוסיקה קוהרנטית – בצליל ובהפקה, שירי פופ קלילים אבל לא פשטניים. היא משתפת פעולה עם דיפלו ב – Sun In Our Eyes ועם Charli XCX ב- If It's Over. יש לה בלדה מלנכולית נפלאה – ‘Hollywood’, בה היא מביעה ניכור מהמקום בו היא נמצאת. היא חוברת בצורה אפקטיבית לרגאיי ב – Red Wine.
MØ אינה עוסקת בשאלה אם היא מיינסטרים או אינדי, סינת'פופ או אינדי פופ. היא קודם כל סינגר-סונגרייטר, שעושה מוסיקת פופ ייחודית. כשמאזינים לשיר כמו Nostalgia, ברור שיש כאן כישרון ייחודי. שיר קצבי מצוין העוסק באהבה של פעם.
“I know you’re hurting / I know your heart, it aches / for someone’s loving / but the sun shines when the cloud breaks”
גם I Want You מציג את הפן הקצבי היצירתי המיוחד שלה. אלבום פופ שמצריך האזנה שניה כדי לחזור לשלישית.
Disc: 1
Disc: 2
7. Purple Like the Summer Rain