כשמקשיבים לטונים של ג'ונסון, מקשיבים קודם כל למילים. הוא שר, למשל על האחריות שאנחנו לוקחים להביא ילדים לעולם המודרני. הוא שר על תכלית חייו. גם על אהבת זוגתו, וגם שיר מיוחד שהוא מקדיש לילדיו. בלעז, המוסיקה הזו נקראת laid-back , רגועה, נינוחה, בתערובת ג'אז, פופ ורגאיי בדרך כלל אקוסטית. וגם הטונים של ג'ונסון מגיעים ממקומות מאוד אינטימיים, בלי שהן ישמעו מתקתקים. (השיר הפאנקי היותר קצבי בדיסק If I Had Eyes הוא גם הסינגל מהאלבום) זה אינו אסקפיזם. זו אינה בריחה. ג'ונסון אינו בורח. הוא עוסק בשאלות מהות של החיים המודרניים. וכהוא שר בשקט, צריכים להקשיב.
