איך אתם אוהבים לשמוע את אחינועם ניני? ג'אזי, פולק, קלאסי? כל הגוונים והסגנונות? אחינועם ניני היא אחד מפלאי עולם המוסיקה גם מוסיקת העולם. היא תימניה במקור, גדלה בארה"ב, זמרת יוצרת מזן הקרוס קלטשר, נוגעת בעממי, בפופ, בפולק, בשירים ישראלים קלאסים, בשירים נפוליטניים, התימניה שמסלסלת נפלא לצד שירה רהוטה בשפה האנגלית, ניחנה במוסיקליות נדירה, נהנית מתקשורת פנומנאלית עם הגיטריסט והמעבד גיל דור, איש המוסיקה של חייה, טועמת מכל דבר בכישרון מוסיקלי יוצא דופן, ועכשיו היא מגיעה לבאך. אכן  – אלבום שלם של יצירות מאת יוהן סבסטיאן באך, שהיא כתבה להן מילים באנגלית ובעברית. פרט לגיל דור שעיבד –  רוח גבית משמעותית נושבת מהכיוו של קווינסי ג'ונס, המלחין והמעבד האגדי שתרם את תרומתו לפרויקט.
הצעד מעניין, אפילו נועז, אולי ירתיע את מי שאוהב אותה אקלקטית – להאזין ל-11 שירים של באך.  הוא לבטח ישאל: מה גורם לניני בשלב הזה של הקריירה שלה "לכתוב מכתבים"  (מילים/ שירים) למלחין המהולל? האם לא מוטב להשאיר את המוסיקה של באך אינסטרומנטלית למהדרין במלוא הדרה המונומנטאלי? וגם:  ניני מזוהה יותר כסינגר סונגרייטר שעושה מוסיקה מקורית. הקוהרנטיות הזו – של אלבום שלם למלחין אחד – אינה תואמת את הקו האומנותי שלה.
מצד שני, ויש צד שני: היא יודעת לצאת מהמעגל שלה, להמציא משהו חדש. המהלך מראה כמה עולמה המוסיקלי רחב ועמוק. ויש גם צד שלישי:  העובדה שניני החליטה לא לשיר באך בצורה המקובלת של "דה בה דה" אלא לחבר מילים למוסיקה, מעידה על הקשר המאוד מיוחד ועמוק שיש לה עם הצלילים של המלחין וגם על האוריינטציה היצירתית שממשיכה להנחות אותה.
11 קטעי המוסיקה האינסטרומנטלית הופכים  מעין יצירות מתומללות בחותמה האישי והלירי של ניני, שכתבה בהשראת נושאים מגוונים כמו טכנולוגיה ודת, זיהום האוויר התחממות כדור הארץ, פמיניזם, המתת חסד, יחסים במשפחה (עם הבת Enea), אהבה, עימות עם עידן המדיה החברתית. קולה של אחינועם נשמע מעודן מאי פעם, חובר באלגנטיות לגיטרה של דור, מאיר מחדש את המלודיות והצירופים ההרמוניים המבריקים של באך כמו הקנטטה מס' 140 תחת הכותרת All The Angels, שניני כתבה לחולת ALS חשוכת מרפא, שהחליטה ללכת על המתת חסד בשויץ.
השירה באלבום תיאטרלית משהו, קרובה אצל עצמה יותר מאשר מנסה להיות "זמרת קלאסית" פומפוזית. למשל:  ניני מגישה אינטרפרטציה משועשעת משהו ל"באדינרי", הפרק המסיים את הסוויטה מס. 2 לחליל ולתזמורת בעיבוד קצבי רקיד לבס. ואז מגיע לארגו מתוך קונצ'רטו לכינור בלה מינור, Look At Me, בביצוע נוגה הנוגע בבעיות אנושיות קשות ואכזריות של נשים בעולמנו, שבירת החומות שמפרידות, החופש והשחרור שרבות עדיין מחפשות. הביצוע הוא של עידון ועומק  – מפסגות האלבום, ועוד שניים מקסימים – A Pair (על יחסים בינה ובינו) וכמובן Ave Maria המרטיט, שניני ביצעה והקליטה בעבר ואשר הביא אותה לותיקן.
באך משמש לאחינועם ניני גם אמצעי להישאר בעולם שלה – הנרטיבים, הליריקה, מהות השירה והסגנון שלה.   ניני ממשיכה להיות השלם של כל החלקים שלה. מחברת אותם בזכות היכולת לעבור מסגנון לסגנון בתבונה, בהתאמה מופלאה של המנעד הקולי לרגש. לוקחת כול שיר למקומות שלה, בעידון, בפרשנות ייחודית.

The Race, Vertigo, All Of The Angels, Oh Mama Dear, No Baby,Look At Me, Mars, Little lovin, A Pair, Invention # 1 (Hebrew) Ave Maria

No Baby