העולם מוצף בלהקות קאברים לכוכבי ולהקות רוק מן העבר. מדובר בתעשיית ענק. אחרי פינק פלויד, ג'ורג' מייקל מגיע הרכב הנקרא A Bowie Celebration – The David Bowie Alumni Tour, לרגל 4 שנים למותו של דיוויד בואי, ומפיקיהמופע, כי לא מדובר בלהקת קאברים רגילה אלא בנגנים שהיו חברים בלהקתו של בואי כמו הפסנתרן מיק גארסון, שניגן את הסולו המפורסם ב – Aladdine Sane, הגיטריסט גרי לאונרד שניגן באחדים מאלבומיו ובסיבוב ההופעות Reality World, נגן הבס כרמין רוחאס (Carmine Rojas), שניגן בהרכב של בואי מראשית דרכו וגם אלן צ'יילדס (Alan Childs), המתופף של בואי בסיבוב ההופעות העולמי Glass Spider ב-1987. ההרכב הזה יארח בשתי הופעות את סאס ג'ורדן, סיימון ווסטברוק ומיי פיינגולד מישראל שישירו את השירים.
ביקורת ההופעה בהיכל התרבות ת"א
העולם בלי דיוויד בואי
העולם בלי דיוויד בואי אינו אותו עולם. פעם קראנו לו זיקית, מי שהתאים עצמו לאופנות וטרנדים. אבל הייתה בכך קלות כמעט קלישאתית. האיש לא הצטרף לאופנות מוסיקליות. מעולם לא הזדנב. מן הסתם זה דבק בו אחרי שבשישים הוא היה בדרן בריטי אקסצנטרי שהתחבר לאופנות. אבל דיוויד בואי תמיד המציא עצמו מחדש כסינגר סונגרייטר צבעוני שהתחיל ב – Glam Rock, תת ז'אנר ששלט בעיקר בבריטניה בשנות השבעים – בדמותו של זיגי סטארדאסט. זיגי עשה מבואי כוכב בינלאומי.
בין שאר ה"צבעים" של הזיקית – צליל Philly soul באמצע השבעים ב"סטיישן טו סטיישן" החיבור שלו לבריאן אינו בברלין ליצירת טרילוגיית אלבומי אלקטרוניקה אקספרמינטליים. בתחילת השמונים, בואי היה עדיין בשיאו.
אלבום הדאנס Let's Dance של 1983, נמכר אמנם מצוין, אבל התקבל בקרירות ע"י הביקורת, שננעלה על 10 השנים שבין 1970 ל-1980, שנים ששינו את פני תרבות הרוק לדורותיה וסגנונותיה – ברוק אלטרנטיבי, פאנק, ניו ווייב, Goth Rock, ניו רומנטיק, רוק אלקטרוני.
"You're not alone, give your hands, you're wonderful" קרא זעק בואי בסיום של Rock 'N' Roll Suicide מ-1972, והרגשנו שהוא יותר מאשר משחק את גיבור השיר. דיוויד בואי – והגיבורים של שיריו כבר אינם נראים בשטח. הם שייכים לעולם המיתוסים, אותן אגדות שישארו שלמות ונפלאות לנצח.
עכשיו חוזרים להקשיב ל – Starman, השיר שהפך את בואי לסטאר בבריטניה ביולי 1972. ארבע דקות של איש הגלאם ששודרו בתוכנית הטופ אופ דה פופס – מרטיטות גם היום. כדי לדעת יותר על בואי הביזארי של אותה תקופה, לכו לסרט הדוקומנטרי Cracked Actor, שהוקרן בבי.בי.סי. צרפו לכך את "Young Americans" מ-1974 בילווי הסקסופון של דיוויד סאנבורן. בואי לא היה "צעיר אמריקני". הוא נולד וגדל בבריטניה, אבל בשיר אחד הוא ביטא את כל "החוויה האמריקנית" שלו בקול דמוי אלביס בהזדהות מופלאה עם הצעיר האמריקני.
41 שנה אחרי, שנה לפני שמלאו לו 70, בשעות קשות של מאבק במחלה, המשיך ליצור באותו להט יצירתי שבער בו לאורך הקריירה, הגם שהבין שהוא מתקרב לסוף. הרבה מילים יכתבו בימים הקרובים על בואי, אבל השירים מגיעים לפניהם.
ב-Blackstar, אלבומו האחרון – התחושה הייתה, שבואי שוב חזק בעניינים, מוציא אלבום שני תוך שנתיים. עכשיו ברור, שהוא עשה הכל כדי להשאיר את היצירות האלו בטרם ירד המסך. בואי בחר להסתכל למוות בעיניים בצורה שקולה ומחושבת, כשהוא שולט לחלוטין בעניינים, הולך לעבודה לסיים את הפרויקטים החשובים ביותר לפני שהוא נוטש, ועד עד לרגע האחרון, כולל Lazarus, המחזמר המצוין באופ-ברודוויי.עוד הספיק לסיים אותו ולהגיע לבכורה.
