ביקורת מוסיקה

ביקורת מוסיקה

אלבומי השנה

בכל סוף שנה עברית או אזרחית יש תירוץ "לסכם".  אודה ולא אבוש: אני שונא סיכומים. אין מאחוריהם שום תובנה. איך להעריך אלבום/שיר או זמר תוך פרק זמן של 12 חודשים. מבחינת העיתונות, הטלווזיה והרדיו – חגיגה. אתה חולף על ה"סיכומים", והולך לאיבוד

אקס פקטור ישראל

מזלי עדיפה על ליקה?!

הפיה עם מקל הקסמים הלכה הביתה. הסלסול של מזלי ניצח את קסם השירה של ליקה. נימוק ההדחה יישאר חבוי בהסתודדות בין היועצת מאיה דגן לשופטת שירי מימון. הן יודעות  טוב יותר ממני וממך, הצופה, מה עומד מאחורי החלטתן. האם הייתה כאן

למה?

מישהו האשים אותי פעם – "אתה לא אובייקטיבי".  כמעט לקחתי את ההערה כמחמאה. כל משפט שני הוא ביקורת. "תראה איך היא נראית? – זוועה!" "ההופעה הייתה מה-זה משעממת" "טעמת את זה? – מדהים!" או: "מגעיל!" "על ההופעה הזו לא הייתי