"הקדים את זמנו", כתב מבקר ה"אולמיוסיק גייד" על האלבום הזה. Screamadelica הוא אלבום אווירה מלא דמיון, בן כילאיים של העבר, הווה והעתיד. האלבום השלישי של להקת הרוק האלטרנטיבי הסקוטית Primal Scream. למעשה: ההצלחה המסחרית הראשונה של ההרכב הזה. האלבום זכה
פינק פלויד חיה ונשמה הרבה לפני ש – The Dark Side of the Moon הפך אותה לאחת הלהקות המצליחות ביותר בעולם, אחרי ששרד 900 (!) שבועות במצעדי המכירות. האלבום הזה כמו גם האלבומים שאחריו – Wish You Were Here ו
קשה להאמין שהקשישים האלה עוד מזוהים עם פאנק שנות השבעים, הגם שמעולם לא נשארו במחוזות ההם. אם כבר, אז הסטרנגלרס זוהו כצד הרך של הפאנק. העדיפו להגדיר את עצמם כפאב-רוק. היום, לקראת העשור החמישי של הלהקה, הסטרנגלרס אינם פונקציה של ז'אנר.
1994 מסמנת את הולדתה של אחת הלהקות המרתקות ברוק. האלבום הראשון,שיצא ב-1996, נקרא בפשטות Placebo. עשרים שנה אחרי,- 12 מיליוני אלבומים שנמכרו – אפשר להתחיל בסיכומים. שלושים ושישה שירים בשני תקליטורים במבט לאחור על המוסיקה של פלסיבו הם מסע אל
ברלין איז קולינג. במאי 2015 כתבתי על Felidae Trick, הרכב של עומר ליכטנשטיין שפועל בברלין, עיר מקלט לישראלים צעירים נואשים. ליכטנשטיין נשמע כמי שנמצא במסע לתוך נבכי נשמתו בצלילי רוק אלטרנטיבי. כמעט שנה וחצי אחרי, מגיע ההמשך: שיר על יחסים
ירון אמיתי נמצא עם רגל אחת בשדות הרוק הפרוגרסיבי של השבעים, ומצליח להניח רגל שניה בשדות ארצות הים התיכון כדי ליצור סינתזה עם המזרח. לתוך צלילי הגיטרות החשמליות והקלידים נשזרים צליל מזרח של סאז טורקי ובגלמה. אמיתי מנסה לבחון את
השיר מתוך האלבום Remain In Light עוסק בחוסר התועלת שבלהיות בלתי מאושר עם דברם שיש לך. אין דרך שבו תוכל לעצור את החיים מלהמשיך. כוחות הטבע ממשיכים להפעיל אותך מבלי שתהיה מודע לכך. דיוויד ביירן שכתב מילים, חילק את השיר
האם גארבג' עדיין רלוונטית? האם היא מצליחה להגיע לדור חדש של מאזינים? להעביר את רוח שנות התשעים לזמננו? שירלי מנסון, דיוק אריקסון, סטיב מרקר סיפקו תשובה חד משמעית בתמהיל ישן-חדש מקריירה מגוונת, מאז שההרכב הזה הפציע ב-1995 והאלבום Garbage הגיע
אלבומה הרביעי של נטאשה קאן כ – Bat for Lashes הוא אלבום קונספט (*) מוצהר. שירי האלבום סובבים סביב סיפורה של אישה, שהארוס שלה ג'ו נהרג בתאונה בדרך לחתונתם בכנסיה. הכלה נמלטת לירח דבש בגפה כדי "לחגוג" את צער האובדן
מרקורי רב סיימו עם The Dark Is Rising מאלבומם All Is Dream. מערבולת מסחררת של אלט-רוק מלודי-חלומי. הפלצט הנפלא של ג'ונתן דונהיו מאפיל על צלילי הגיטרות והתופים. הצליל משדר מסתורין. "חלמתי עלייך בזרועותיי, אבל חלומות תמיד משקרים". מה טוב ומה
המשך מושלם ל"דיזרטר סונגס" שמציב את השלישיה על מסלול הקלאסיקה של הפופ, מכניס אותה לרשימת העל של קינג קרימסון ועד פינק פלוייד – במנגינות, בהרמוניות. הצליל הסימפוני הוא חלק מקונספט מועשר לאורך כל 10 השירים. ג'ונתן דונהיו בקול עורג אמוציונאלי הוא
אדם מתבונן בעצמו, למעשה – בוחן את נפשו. המצב קשה – מנוכר ותלוש מהחיים, מההתרחשויות סביבו, כמו ילד ללא סיפורים, ציפור ללא כנפים. הריקנות טוטאלית. בכל זאת יש בשיר בית אחד שאומר תקווה: i hope to find a way where
מהשירים הקנוניים של הוולווט אנדרגראונד (מחתרת הקטיפה), להקת הרוק שפעלה בארה"ב במחצית השנייה של שנות השישים. השיר שעוסק בסמים הוא מאותו אלבום The Velvet Underground & Nico שמכיל גם את "Heroin". את שני השירים כתב לו ריד. הוא מתאר קנית
ההתרגשות שחווה כשכרע ברך. ירדוף את הזיכרון ההוא. תחושת הנשגב והעיוורון, נועץ מבטו בכוכב מרוחק. מה שנותר זה הריגוש בלדעת שהם היו שם לבד, לא מוכרים לטבע הפראי. מתוודה על הגעגוע שהוא חלם – "כמה האהבה טובה יותר, אבל אין
זה רוק או פולק? Kaleo מבלבלת. האמת: בשני הז'אנרים הם טובים. אכן, החבורה האיסלנדית מתמחה לא רק ברוק בלוז. יש לה הרבה פולק, ופולק מצוין. הכרנו אותם מהסינגל "Way Down We Go" שהסעיר את היוטיוב כמו הקודם שלהם – “All
אלבום האולפן ה – 11 ל – רד הוט צ'ילי פפרז, הרכב הרוק פאנק האמריקאי, השני עם הגיטריסט ג'וש קלינגהופר (אחרי פרישתו של ג'ון אנת'וני פרושיאנטה) נשמע אחד האלבומים היותר מאופקים ומלודיים שהלהקה הוציאה. זו מן הסתם תוצאת העבודה עם
חוזרים לבסיס, להקת רוק שמגיעה מאזורי מעמד הפועלים הבריטי בצפון וולס, שם נוסדה ב-2007 והוציאה את האלבום The Balcony. ההרכב צמח מאלמוניות במעגל הפאבים וזוחל בביטחון אל צמרת האינדי של הרוק הבריטי. הדרך של ואן מקאן, הסולן וחבריו, לא התבססה
רוק גותי אלקטרוני מטאלי אקסטרווגנדי. קודר, מסתורי, ולמרות ששומעים גיטרות מטאל חורקות, זה לא מטאל. ההרמוניות הקוליות והקול הנשי המוביל של סבין דנסר – מטעינות באווירה ריחופית-סוריאליסטית. משיהו כינה את המוסיקה של ההרכב הזה – "סימפוניה מטאלית". Erben der Schpofung
רדיוהד 2016. אני שומע אלבום קודר. מנסה למקם אותו בין OK Computer של 1997 ו – Kid A של שנת 2000 ו – The King of Limbs של 2011. אלבום האולפן התשיעי של הלהקה אינו מבשר על תהפוכות, וזה טוב!
משתמשים בקלות במושג "רוק אלטרנטיבי", ולא תמיד ברור למה-מתכוון-המגדיר כשהוא משתמש במושג הזה. בהכללה "אלטרנטיב רוק" מתייחס ללהקות של השמונים, שאחרי עידן הפאנק, אבל לא לסגנון מסויים – אלא בעיקר למהות – להקות שהתקיימו מחוץ למיינסטרים. רוב להקות האלטרנטיב התחברו ללייבלים
סטיבן וילסון התנצל מראש: הוא אוהב לדבר בין השירים, אבל בזאפה אמפי שוני, חייבים לכבות אורות ב-11, (למי המוסיקה מפריעה?) ותוכנית הערב ארוכה מאוד. אז יאללה מתחילים. בסיום הערב, אפשר היה לסכם: טוב שהוא נתן בעיקר למוסיקה לדבר. בגדול: הפרוג-רוק
"שרפו את המכשפה", הסינגל החדש של רדיוהד מגיע לאחר חרושת שמועות, שהתגברה בשבוע האחרון עם מספר טיזרים ששלחה הלהקה, החל מעלונים מסתוריים לבתיהם של מעריצים, דרך מחיקת כל נוכחותם מהאינטרנט ועד להוצאת הסינגל והוידאו-קליפ. זהו הסינגל הראשון מאלבומם התשיעי, שיוצא
פרק ההמשך של הצמד הייחודי: אלכס טרנר מה"ארקטיק מאנקיז" והזמר-יוצר מיילס קיין מהרכב האינדי "הרסקלס" ל – 'The Age Of The Understatement' משנת 2008. מי שמכיר את הקודם – יקבל כאן אלבום יותר פתוח, מגון יותר מקודמו. מוסיקה שמשדרת תחושה של
חושב שהוא סופרסטאר. מהלך כמו מנצח, אבל הוא קטן. כשהוא לידה אפילו אינו זוכר את שמו. היא פונה אליו, ואומרת: "אל תשאל אותי על היכל התהילה/ תתקרב כדי שאוכל להקל על כאבך". נינט כבר ניצבת עם שתי רגליים חזקות על במת
את השיר כתבו חברי ג'נסיס על אדם מוטרף על זונה שאינה מעוניינת בו. האיש חווה תסביך אדיפוס וקורא לה "אמא". השיר מבוסס על The Moon's A Balloon מאת דיויד ניבן, לפיו איש צעיר מתאהב בפרוצה זקנה שאינה משיבה לו אהבה.
ג'ף באקלי הפך דמות של קדוש מעונה במוסיקה במיוחד אחרי מותו הטראגי ב-1997 בגיל צעיר (30) בתאונה, שלוש שנים אחרי שהוציא את אלבום המופת Grace. כל הקלטה ישנה שלו שמתגלה מעוררת סקרנות. הגרסה האלמותית שלו ל"הללויה" של לאונרד כהן ממשיכה
פי ג'יי הארווי, אמנית הרוק היחודית, בסינגל מתוך אלבומה The Hope Six Demolition Project, היוצא גם בקליפ בבמויו של סימוס מרפי – Seamus Murphy, שצולם סביב וושינגטון די.סי, השיר עוסק באזור ה – South Capitol בוושינגטון, מקום של מוות והרס,
"לא צריכים שום חינוך/ אנחנו לא צריכים שום שליטה במחשבה/ לא לעג מבאס בכיתה/ מורים, עזבו את הילדים לבד/ היי, מורים, תשאירו את הילדים האלה לבד" רוג'ר ווטרס, שכתב את השיר לאלבום "החומה", תוקף את החינוך בבריטניה על בסיס חוויותיו מהתקופה בה למד בבית
בריטניה רוכשת בהיסטריה את האלבום הזה בעל אחד השמות הארוכים בהיסטוריה של הפופ. זהו אלבומה השני של הרביעייה הבריטית, שנחשפה טיפין טיפין אחרי שסולנה Matty Healy פרסם מיני ציוצים "סודיים" בהם חשף חלקי טקסטים מתוך השירים. אחרי 17 שירים אני
לא יודע למה בדיוק ציפו מעריצי Jethro Tull, להקת הפרוג-רוק המיתולוגית. אין לי שום ספק: לרבים זו היתה הפתעה. זמר הבריטון, הגיטריסט והחלילן איאן אנדרסון (68), איחד נגנים לפרויקט חדש, שאפתני הנקרא Jethro Tull: The Rock Opera. מעין חצי אופרת
