אסטרטגיה שיווקית. אחרי 20 מיליון צפיות ביוטיוב (האמנם? זה אמיתי?) יוצא השיר לרדיו. אסטרטגיה אומנותית: עוד שיר לאזור הגברים שבוכים ביום ובלילה. אומר מיד: אין לי טישו לנגב לעדן חסון את הדמעות למרות ה"שריטה העמוקה" שבינו ובינה. לא ברור מה
בדקתי בגוגל קלפטוקרטיה. בשתי מילים: שלטון הגנבים. בארבע מילים: ממשלה עם מנהיגות מושחתת. כאילו שלא ידענו. מה חדש? – אין חדש. דומיננטי (רונן אגרונוב) והשבט שלו רוקדים על אותה חתונה. יותר שיר רחוב של יציאה מהשגרה מאשר מחאה של יציאה
נער בן 13 שר שירי אהבה למבוגרים, בלשון נקבה. זוהר זכרוב כבר עולה על פס היצור של הזמר הים תיכוני. רשיון העבודה ניתן לו מתוקף זכייתו בריאליטי "בית ספר למוסיקה" . הלגטימציה מתחזקת כשהמנטור הראל סקעת מצטרף לדואט. חילקו תפקידים
אריק איינשטיין ישב בזמנו על המים בסאן פרנציסקו, הרגיש רחוק וסבבה, אבל בסופו של דבר התגעגע הביתה. עטר מיינר יושב על המים סיני , ולא רוצה הביתה. שחררו אותו. מה ששלו שלו, מה שאיתו איתו. יש לו גם סיבה לאהוב
חיכינו לאחד כמו ג'רמאיה עם כל הפאקינג, הפה הגדול, האמת בפרצוף, המלל הישיר, ההטפה הבוטה. הרדקור ראפ שמתכתב עם מחאת בלפור. "רק ביבי" הוא ראפ מחאה עצבני, נוקב, תוקפני, מיליטנטי, מחוספס, מהבטן, מהלב, מהביצים. כמו שצריך להישמע שיר מחאה. הטקסט
עדן מאירי מסלסל מנגינת עצב. במקרה של השיר הזה – חשבון נפש, ככל הנראה על רקע ימי בקשת סליחות. אנשים טועים, הוא תופר את הקרעים "כמו איזה טיפש שמאמין בטוב". רק טיפשים מאמינים בטוב? אבל עזבו את עדן מאירי. מבקש
רבים מאמינים באלוהים, אך מתי מעט יודעים אותו. במסורת המקראית נחשב משה רבנו לאדם שהגשים את התכלית הזאת: הוא זכה לידיעת אלוהים בדרגה הגבוהה ביותר האפשרית לאדם. משה אינו מביט בפניו של אלוהים, אולם בהתגלות מיוחדת זו הוא זוכה להגשמת
הלוואי עלינו ראפריות כאלו. גא'נל מונה שולחת מסר בקליפ החדש שלה ל – "Turntables", כדי לקדם הסרט הדוקומנטרי All In: The Fight for Democracy של סטייסי אברמס. הסרטון מציג את הצילומים ההרסניים של דיכוי גזעני ואכזריות משטרתית במחאות למען צדק,
עומר מושקוביץ על הבמה. יש סיבה למסיבה. יש לכם 5 דקות וארבעים שניות לבלות איתה כולל הקליפ שבלעדיו, השיר אינו אותו שיר. זוהי מסיבת פופ-ראפ-דאנס של לחשוב מחוץ לקופסה, שבאה לרצוח פרות קדושות, לנעוץ סכינים במוסכמות, ללכת נגד הזרם ולזרום
נוי פדלון מתבכיינת בסלסול. יש לה את זה. כאן היא שרבטה משהו על התקופה, כמה קשה לה, ופונה לאלוהים לרחם, מתוך משוואה שהוא (אלוהים) מעניש על חטאינו. כיפורים בשער. תפילה עשויה לעזור. גם חגים נכנסים. השיר נכנס בזמן. הוא רוקד
מיקי גבריאלוב: בא לי לעבור לשיר הבא שלך, שככל הנראה יהיה מוצלח יותר מהשיר הזה, שבגבו נושב משב רוח קליל, שנשמע כלאחר יד. כלומר עוד שיר. רפרוף קליל על החיים. זרימה נעימה. לא חשים בצוק העיתים. נכון, זה יותר יום
שי גבזו מפנטז חופשה באבו דאבי לרגל הנורמליזציה. מצד שני הוא חש קצת מוזר על רקע מה שמתרחש במקום שהוא גר. המגיפה, הסגר, הפוליטיקאים המטומטמים. איך מחברים שלום (נורמליזציה) עם מגיפה. מוזיקלית, אבו דאבי לא כאן, גם לא ישראל. גבסו
מה הבאנגר שהוא מציע לבייב שלו, שאסור לדחות אותו? זה מסוכן. היא יכולה להרגיש. זו הדרך שבה הוא מתמודד עם פחדיו. זו הדרך שהוא מתווה יחסים עם הבייבי שלו. "זה השיר שלך, ואנחנו הולכים כל כך הרבה זמן / אז
פאר טסי מסיים ב"את יפה כמו שקיעה שלא אוכל לראות אותה", ואני מפהק, ושואל את עצמי: אתה עוד מחפש עומק ומקוריות בשירי אהבה ים תיכוניים ישראלים? לא שאין מקום לאהבה ששרים אותה במילים פשוטות ועממיות שמדברות אל הלב. אני מתכוון
מה היא צורחת? על מה ולמה? הטקסט אינו מגלה הרבה. יחסים על הפנים. צועקת אותו, אבל לא מספיק חזקה לעמוד בעומס הרגשי. ה"יהודיה" ברשות עצמה. פרויקט אישי של ימי קורונה. כשאורית תיתי שחף מתייסרת – הזעקה מרעידה קירות, וזה שיר
שירים מתחדשים, אוספים כוח מצוק העיתים. לובשים לבוש מוסיקלי חדש. אנחנו בימים שהאסון הולם בדלתות הבתים, תחושה אפוקליפטית באוויר. ה"תקרית" של דוד אבידן חוזרת בזמן. יוסי בבליקי חוזר, וכשבבליקי חוזר, יש על מה לבשר. רבים משיריו של אבידן סוגרים על
מי ששואל האם עדן בן זקן הסכימה לשיר את השטות הזו – צודק. ההגיון אומר שגם זמרת שכולה משועבדת למפיקי שיריה, לא תיפול למלכודת ההבלים והתפלות הזו. אני לא בטוח שעדן התווכחה. מבחינתה – סבבה. שיר שמח. דמות להזדהות? שיהיה
הכישלון של הטקסט במשפט האחרון: "בוא נשוט נגד זרם התודעה". האכלה בכפית של המאזין: אם לא הבנת עד עכשיו שאני שר על זרם תודעה – אז בבקשה, קבל הבהרה. חבל: אחרי המעבר היפה של צליל נשיפה שמשדרג את את השיר
"אמא את למעשה זה אני", כתב עמיר בניון מכתב תודה לאמא. השיר הוא אחד השירים היותר פשוטים, היותר פרוזאיים שלו. יש כאן חרוז אחד יפה ולא שגרתי: "אני רודף אחרי החוכמה שלך כמו עני". רוב השיר בהמשך – שפה עממית
אז מהי אהבה? השאלה כה שחוקה ונדושה, שלא ממש חשוב לי לשמוע עוד תשובה. קראתי באיזשהו מקום שנתן לי הגוגל: "קבוצת רגשות וחוויות הקשורות לתחושה של חיבה עמוקה כלפי אדם אחר, בעל – חיים או חפץ כלשהו". זה נשמע לגמרי
"אתה מתרחק", שרים שלומי שבת ועדן אלנה לאברה מגיסטו במלאת 6 שנים להחזקתו בידי החמאס. תחושת אבל ורוח של תקווה קיימים בלחן המינורי הנגיש. כשזקוקים לקול חם ששר "מן הלב" – פונים לשלומי. אם הקול הזה לא יגיע ליעדו עכשיו,
אז מה – להחליף את העם? לא את מנהיגיו? נאמר את זה ככה בלשונו של אמנון אברמוביץ': עם שיש לו כאלה מנהיגים – ראוי להם. העם הזה עדיין מאמין שמאז שהוא נבחר ע"י אלהים, הוא עדיין עם סגולה. מעניין לדעת מה
מה גרם לכותבת לכתוב שיר אוטוסוגסטי כל כך נחוש, לשכנע את עצמה לשנות התנהגות בצורה חיובית? על כך השיר אינו נותן תשובות. כל הנאמר-מושר ע"י ניצן גולן הוא חזרה על אמירות מחזקות של אהבה עצמית וביטחון מחודש בעצמה ובחיים חדשים
הגבר מנגן את הכאב והגעגוע, שומע את פעימות ליבה, בשעה שהיא על מרפסת של אחר – רוקדת עם עצמה. עם עצמה? למאור תיתון יצא מומנט חריג בין מצבור הקלישאות בשיר הזה. אשתמש באחת משלי: אין חדש תחת השמש הים תיכונית.
את הקול הפנימי שלך – רק אתה שומע. אי אפשר תמיד לתעד אותו, אבל אתה שומע אותו בבהירות. הוא בוקע ממך בסמכותיות . יש בו מימד אינטואיטיבי, משהו המנותק מנסיבות של מקום וזמן. הקול הפנימי הוא סוג של התגלות. הוא
אהבה היא ככל הנראה משאת הלב הבולטת ביותר בעולמנו, אבל גם אחד הדברים מהם אנו חוששים יותר מכל. מה יש עוד לומר עליה? היא מחייבת, היא מפחידה, היא מפתיעה, מעמידה במבחנים, ויותר מכול קשה לדבר עליה. אז מחברים לה מנגינה
זהו? זה השיר? להעביר חיים שלמים באוטובוסים ריקים? יש עוד משהו? – להתבונן בנופים. לצייר. זהו. לפי הקומוניקט זה שיר בדידות. מה בדיוק עושים לרעות רוזמן אוטובוסים ריקים? השראת בדידות? מהו ה"משקל" שהיא מורידה מעצמה. תגידו: קצר הכי טוב. למה
מילים שהפכו מנגינה, אולי מנגינה שהפכה מילים, אם להשתמש בשורש "הפך" ששולט בשיר כדי לתאר כל המשתנים מול ה שנשאר יציב, בטוח. "שיר שהפך הבטחה/ אהבה בטוחה" – חרוז שהוא משחק מילים מאולץ משהו שכמו נתפר טכנית כדי ליצר את
תקנו אותי אם אני טועה: לא זוכר שמתי כספי כתב מילים לשירים שהוא הלחין. והנה: לא רק הלחן – גם המילים שלו בשיר החדש. שיר יפה בפשטותו על אהבה לאם, שחייה השתנו מאז עזבה את אותו כפר קטן, שחיבר אותה
הלו, זה מגן דוד אדום?! תבואו מהר. מישהו איבד הכרה. אפשר אמבולנס? רגע, סתם, סתם, עבדנו עליכם. הכל בסדר. אמבולנס זה בשביל השיר המטורלל. לא התעלפות, לא רופאים, לא אישפוז. יותר דאנס משיר. שרבטו עבור הזוג נועה קירל את יהונתן
