כמה להקות קראו לעצמן "לוס פרגוואיוס" אחרי הלהקה המקורית? קהלים גדולים נפלו קורבן לחיקויים של המותג האלמותי. אבל כאן – הדבר האמיתי. גלעד בן ש"ך ערך בזמנו (1995)את האוסף המלהיב הזה שמאחוריו לוס פרגוואיוס המקורית עם המנהיג המיתולוגי לואיס אלברטו
לא בטוח שכל להיט מבין הארבעים מחובר אצלכם לסרט. רובם עומדים בפני עצמם. למעשה – כוחם עמד להם לאורך השנים ללא קידום של פס קול הסרט בו כיכבו. ברור ששיר כ – My Favorite Things עם ג'ולי אנדרוס מקושר יותר
כל אחד מ-43 המשתתפים מאמין בסתר ליבו שזו השנה שלו. איזו צפיפות. כשמנסים להאזין ל-43 שירים הבליל הופך בלילה מאוסה. ננסה לבדוק כמה שירים. אני רע בהימורים. כמעט בכל האירוויזיונים הקודמים פספסתי. השנה, אחרי האזנה לאלבום הכפול של שירי התחרות
לא בדיוק "רדיו המחתרת" אלא פסקול "מדומיין" לסדרת הטלוויזיה ‘The Man In The High Castle' משנת 1962 המבוססת על ספרו הבדיוני של פיליפ קיי. דיק המתאר את המתרחש בעולם 15 שנה לאחר שבעלות הברית הפסידו במלחמת העולם השנייה וגרמניה הנאצית
זו אינה המוסיקה הים תיכונית של אולמי השמחות המקומיים. ממש לא. זוהי מוסיקה ים תיכונית לא פרובינציאלית ישראלית אלא אוניברסאלית צרפתית. הזמרת הצרפתייה ג'ולי זנאטי Julie Zenatt מחפשת את זהותה במדינות הים התיכון באלבום שכולו שירים בביצועים של זמרות ים
פופ איטלקי מבחינתי נשאר אי שם בשישים ובשבעים, מדומניקו מודוניו ועד פסטיבל סאן-רמו בימים שהוא הוא היה פסטיבל הזמר הישראלי. שמות כאדריאנו צ'לנטנו, ג'יאנו מורנדי, ג'יליולה צ'ינקוונטי, פפינו די קפרי, ניקולה די בארי שמורים במחבואים הנוסטלגיים שלי, מעוררים ריגושים חוזרים. הפופ האיטלקי של השישים-שבעים היו רווי השפעות מבחוץ. ממוסיקה לטינית ועד
טענה רווחת: הסיבה שרוב האנשים מעדיפים סגנון מוסיקלי הוא הקשר הדורי שלהם עם המוסיקה. המוסיקה שחווים בין הגילאים 10 ל -25 מסתיימת ביצירת רשימת זהב אישית. בתוך 15 שנים, רבים ימשכו לכיוונים אחרים – אמנים, שירים וסגנונות שונים. זה תלוי
לא ראיתי את "50 גוונים של אפור" ואין לי שום כוונה לראות את סרט ההמשך. המבקרים שכנעו אותי להתרחק. מוסיקה? האוסף הזה עומד בפני עצמו. בפס הקול הקודם שמענו ביצוע מצוין של אני לנוקס ל – “I Put a Spell
השירים האלה הציפו את רשימות השידור בתחנות הרדיו. לא בטוח שהם מאפיינים איזשהו ז'אנר ששלט דווקא בשבעים. The Boxer של סימון וגרפונקל יכול להשתייך לשנות השישים. גם Take Me Home, Country Roads של ג'ון דנבר ו – It Never Rains
בני כמה אתם? למה אני שואל? כי יש איזשהו הבדל ביחס לשירי שנות השישים למי שהיה נער באותם ימים לבין מי שלא היה. כותב שורות אלה שייך למתגעגעים האותנטיים, מנפנף בגאווה נסתרת בגעגועיו, ממש כמו שמקונן על איך שהשנים נשרפו.
החוכמה בלהיטי דאנס – היא במנגינות. להיטי הפופ של כל הזמנים מצטיינים במנגינות אולטימטיביות. באוספי הדאנס מהסוג הנ"ל – אתה מחפש את המנגינות שיהפכו את המסיבה לא רק לקצבית אלא גם – מענגת להאזנה, גם בלי להעלות את רף הציפיות
2017? מה פתאום. אנחנו ב-2016. תעשיית המוסיקה מכניסה את להיטי מסיבת סוף השנה הקודמת לתחילת השנה הזו. ההנחה: ממשיכים לחגוג את השנה שעברה. יש סיבה לחדש את המסיבה. סיה עם The Greatest פותחת.. Closer של הצ'יינסמוקרס – סיבה שניה. My
גם בתפזורת שירים הנקראת "המיטב", מחפשים את הטובים ביותר. ישי לוי זרק 37 שירים לאלבום כפול של סלט ושאר ירקות. אחד החסרונות באסופה מסוג זה, שאין בה לחלוטין חוט שידרה אומנותי. שיר מפה, שיר משם. תמהיל לא ממוקד שמתחלק שבלונית
1994 מסמנת את הולדתה של אחת הלהקות המרתקות ברוק. האלבום הראשון,שיצא ב-1996, נקרא בפשטות Placebo. עשרים שנה אחרי,- 12 מיליוני אלבומים שנמכרו – אפשר להתחיל בסיכומים. שלושים ושישה שירים בשני תקליטורים במבט לאחור על המוסיקה של פלסיבו הם מסע אל
האסופה שנועדה להושיט יד ל – amfAR, קרן התומכת במחקר האיידס, מתמקדת בגרסאות (Covers) לשירי שנות השמונים. רשימת ה-14 שירים נמצאת מטה. "כיסוי" מגיע מלעז – קאבר ורשן (Cover version) הוא ביצוע חדש של השיר המקורי. יש שירים שמזוהים לחלוטין
בלוז חדש? ג'ו קאשלי, עורך האוסף מסביר את הירידה הכללית בעניין של הציבור לאולד בלוז מאז הבום של שנות החמישים והשישים, כאשר כמעט לכל להקה היה איזה שיר של 12 תיבות ברפרטואר. מקומו נתפס ע"י סגנונות כמו הסול, הפאנק, הדאנס,
אנחנו בעידן ניצחון הסינגל הבודד. אוסף ה-Now בגרסת העריכה המקומית הוא תשובה מוחצת לכל מי שמחפש את הסינגלים הלוהטים. אם אתם אוהבים פופ עדכני, אם יש ילדים בבית, אם אתם רוצים אווירת שמח בחג – קחו את זה. אני לא חסיד
צווחות המעריצות על רקע שירת ארבעת המופלאים, מבהירה את עוצמת ההצלחה של הביטלס בארה"ב בשנים 1964-5. איכות ההקלטות? בזמנן הן נחשבו לכבשה השחורה של הביטלס. למי שיש את תקליט הויניל של ההופעות בהוליווד בול שיצא ב-1977 ישמח לקבל את הדיסק
האם זה האוסף האולטימטיבי של 2016? הצחקתם. לפי Imany של Don't Be So Shy, אנחנו במסיבה של להיטי קיץ שנועדו ברובם להלהיט את הרחבות. אימאני היא שם הבמה של Nadia Mladjao , זמרת פופ סול צרפתיה, שפותחת את האוסף ברמיקס של
אוסף של להיטים גדולים עכשוויים קצביים משיבי רוחות קיץ. ארבעת הראשונים של סיה (עם שון פול), פיפת' הרמוני, מייגן טריינור וג'ניפר לופז סוחפים הישר לרחבות הממוזגות, למועדוני הקיץ המבוקשים, משאירים אותך על פס קול קצבי בהפקות עדכניות מלוטשות. התערובת אטרקטיבית
הביטלס הקליטו את כל האוצר המוסיקלי שלהם ב-8 שנים. פול מקרטני הקליט את שיריו שלאחר-הביטלס משך 45 שנה, ועדיין, גם אחרי הקשבה לאוסף המוצלח הזה, ברור שמקרטני פוסט ביטלס לא הגיע לשיאי היצירה שלו בביטלס. גם מסלולי הסולו של ג'ון,
מצדיעים לבליינד וילי ג'ונסון, אגדת הבלוז גוספל, שהקליט בסך הכל 30 שירים לאורך דרכו המוסיקלית הקצרה בין השנים 1927-1930. גיטריסט סלייד, שנפטר בגיל 48 בשלהי השפל הגדול בארה"ב. על העטיפה הןא נראה בדמות מצוירת, איש הבלוז הבודד, שיושב בכיסא ומנגן
המסורת מנצחת. גם השנה התאחדו גופים כדי שהאוסף הזה יצא. הזיכרון מקודש מדי מכדי שיקטעו את רצפו. הזיכרון על מות היקרים מוביל את העורכים לסמן "ווי" על פרויקט, ושאלת האיכות הופכת בדרך כלל משנית. 30 שירי האוסף מייצרים אוסף אקראי
בימי הזיכרון, פעם בשנה, נשלפים השירים העצובים, ישנים כחדשים. טרגדיית השואה עומדת שוב מנגד, כמו הצער האינסופי על הנופלים. לעיתים התחושה היא שאין מנגינות לעצב הזה, אבל ממשיכים ליצור, מתוך ניסיון להגיע ולגעת. את שירי המקבץ "משא געגועים" כתב ליעד
מישהו יצר רשימה של עשרת השירים הגדולים של יוון בכל הזמנים. אני בטוח שלאוהבי מוסיקה יוונית יש מה לומר על הרשימה הזו. אפיונה: חיבור בין פולק (הרמבטיקו) לפופ. Stou Profiti Ilia של סטמטיס קוקוטס הוא דוגמא לפופ. ברור שזה אינו
שיעורי בית לקראת ההופעה. קבלו הרבה ניצוצות של אליס קופר, הרוקר שמגיע לבלומפילד ביוני. לפי השירים, נגיע לחגוג איתו את הקאמבק הנצחי. בין ה-36 שירים תמצאו את Poison, Hey Stoopid, Freed My Frankebstein, House On Fire וגרסאות לייב של School's
ג'סטין ביבר של Sorry הוצב בראש הרשימה. The Weeknd עם Can't Feel My Face שני. מה סדר העדיפויות בעריכת אוסף? לשים האצבע על הדופק של המיינסטרים הכי מדליק? מדוע לנה דל ריי עם High By The Beach נדחקה למקום ה21
עשיתי next בשלט על שני הראשונים, "היא הולכת בדרכים" ו"בא לשכונה בחור חדש". הכי פשוט לומר – האוזן התעייפה משני אלה. אם לפתוח במשהו בניחוח אוריינטאלי, הייתי מעדיף את "בן בסט" או "כל הליל אני בגנך". לא חסרים לאלון אולארצ'יק
21 שירים מובחרים מתוך עשרות מועמדים לזכות בפרסי גראמי בטקס שיערך באמצע פברואר ( 15.2.2016) בלוס אנג'לס ויעניק פסלוני פטיפונים מוזהבים.מהמבחר הזה יבחרו הזוכים בקטגוריות שונות, ביניהן – אלבום השנה (קנדריק לאמאר או "דה וויקנד"?) שיר השנה ("אפטאון פאנק" של
האחרון של טרייסי צ'פמן יצא לפני 7 שנים. קשה להבין מה הסיבה שהאוסף הזה יוצא רק עכשיו. מעריציה יקבלו את כל האהובים + בונוס: גרסה ל – Stand By Me של בן. אי קינג בהופעה חיה. אם יש זמרת שמתאימה
