דה בסט אופ פראנק זאפה
יומרני? מהפכן? אולי קשקשן. שנים אחרי מותו, זאפה לא ממש זכה להכרה לה הוא ראוי בסוף השישים ובשבעים. טוב, הוא לא היה זמר גדול. הרבה יותר גיטריסט. אבל המוסיקה שלו לא התחשבה במי שרצה אותו זמר, הרמוני, מלטף. מי שיקשיב
יומרני? מהפכן? אולי קשקשן. שנים אחרי מותו, זאפה לא ממש זכה להכרה לה הוא ראוי בסוף השישים ובשבעים. טוב, הוא לא היה זמר גדול. הרבה יותר גיטריסט. אבל המוסיקה שלו לא התחשבה במי שרצה אותו זמר, הרמוני, מלטף. מי שיקשיב
מישהו כתב שלהאזין לקול של FEIST זה כמו להקשיב לאלט סקסופון. מתוק אבל לא מתקתק. ג’אזי אבל לא ג’אז. בין אנגלי לצרפתי. ואכן הקטע המשועשע שנקרא "טוט דוקומנט"’ הוא ואלס בתערובת צרפתית ואנגלית. FEIST משרטטת מצבי רוח בפשטות, בלי לכפות
"נולדתי לשוט אל הארץ הלא קיימת, לא להיות קשור לאבן ישנה של קבר". איזה משפט יפה (גם פוליטי) יצא לניק דרייק, משורר וזמר הפולק הרומנטי-מלנכולי שנפטר ב-1974 בניסיבות מסתוריות. ועוד משפט: "נולדתי לאהוב אף אחד, אף אחד לא נועד לאהוב
אני אוהב את הצליל של הקול שלי/ לא נתתי צ’אנס למישהו אחר" ( בונו "הכול בגללך") כמה שזה נשמע פילוסופי, זה אומר כמעט הכול. יו.2 אינה יו.2 בלי הקול של בונו. והאלבום ה-11 של הלהקה, הוא מאוד בונו. בונו, האדג’, אדם
אסור להחמיץ את הדי.וו.די הזה. יש בו כול פרמטר שהופך אותו נדיר באיכויותיו – קליפים ברמות חידוש וטכנולוגיה מן הגבוהות בתחום הפופ ארט, והדגש על אמנות פופ, כי גבריאל, אחרי פרישתו מג’נסיס המשיך בקו אלטרנטיבי, חדשני ומתקדם. ובעיקר – זה הסאונד
הטור נקרא "סקרלט’ס ווק טור", ספטמבר 2003, אנחנו באולם "סאונד אדבייז" בפאלם ביץ ’ פלורידה. מאחורי הקלעים מתרוצצת טורי עם בתה נטאשה. היא נותנת ראיון גלוי לב בתוספות. על הבמה עם שני פסנתרים, מראה טורי שהיא סינגר סונגרייטרית שמסוגלת לשרטט
הם כבר לא כוכבים של טלוויזיה במעגל סגור בלבד (CCTV) לונדון קוראת, וזה אומר שרוק הבריטי האותנטי והבועט חוזר ונכנס לתחנות הטלוויזיה הראשיות. הרכב חדש, טרי ורענן באלבום בכורה, שהולך על נושאים שחביבים על בני הפרברים, במיוחד התסכול והחרדות של