שירים חדשים

התוכנית החדשה שמיקי גבריאלוב רץ איתה נקראת "זוכר את אריק איינשטיין". את "הולך עם החלום" הוא היה מציע, נדמה לי, לאריק. המנגינה, הטון, המסר האופטימי שבשיר – לכל מי שממשיכים לחלום. "יש לי חלום"', אמר בזמנו מרטין לותר קינג בנאום שבו קרא

רונה קינן ממשיכה במסע מוסיקלי חדש ועדכני מאז שחברה למוסיקאים תום דרום ותמיר מוסקט. "זמן לבן" לוקח לתוך מציאות של תל-אביב בחלום רע של  "השרויים בעלטה". קינן  הולכת עם הזמן לאחור טרם בנייתה של העיר. הזהב הלבן כמו מסמל את תל-אביב של מעלה

אז, באמת, מה יהיה איתך בסוף יובל? ננסה להיכנס למבוכי מחשבתו.  הבנאדם חופר, מתחשבן עם "יובל", תוהה על מר גורלו, מחבר  משפטים דרמטיים כמו "זורק את כל החלומות לפח" קלישאות כמו "להתגרות בגורל" עם תהיות פשטניות כמו "מה יהיה איתך בסוף" או

אחרי כל השנים שחלפו – עדיין מבכה אהבה, זו שחמקה לו. האם כל כך רע לו עכשיו, שהוא מתרפק ברגש גואה על האהבה ההיא?  לורן פלד הוא מהזמרים שישכנע אותך בקולו המלנכולי, שתוגת הצער שלו אותנטית. אין צורך במטפורות מנופחות  כמו

לכבוד הקיץ שיגיע, מגישה רננה נאמן תחזית רגשית לא מלבבת. שלושים ואחת מעלות בצל פלוס לחות שלש שמונים-תשעים אחוזים לא תרמו מעולם לאהבות לפרוח. למרות התנאים הקשים, רננה נאמן מבקשת ממנו אהבה  בלי תנאים, בלי להשתתף בכאבו/ צערו, אהבה לדקה/

"שכונת המצליחים" אינה הבעיה, אפילו לא הפגישה המוזרה עם אלוהים במעלית, אלא הנפש הבוכה. הפרספקטיבה הסוציו-אקונומית היא רק רקע למצוקה הפנימית. את הנפש הזו מצליח אורי ביילין להביע בשיר הקצר, להעניק למילים תוכן אמוציונאלי נוגה החל מצלילי הפסנתר בפתיחה, המשך

ההודעה לעיתונות בישרה על שיר חדש וקליפ חדש. אז נבהיר: קליפ – כן, שיר – לא. "אנה אנחנו"  יצא בדיוק לפני שנה באלבום "וולקאם טו איזראל". אז לא התייחסתי אליו בביקורת על האלבום. הוא נשמע לי אפילו איזה "פילר", בלדה עצובה על משבר

ילדות בעיני מבוגר יוצרת אידיאליזציה, שמשמעותה תום,  געגועים לילד שבך. המודעות שלא היתה בילדות –  קיימת בבגרות.   אסנת הראל ועידן-חיים דוד מתרפקים על ימים אחרים, שמעוררים רצון להיות שוב ילדים ללילה אחד,  לחזור לימים מאושרים, נטולי דאגות. המוסיקה אכן מחזירה

ותודה לשלמה ארצי על  "תתארו לכם עולם יפה / פחות עצוב ממה שהוא ככה", שהיה ההשראה והסיבה לשיר. ליאור נרקיס גייס חברת יצרנים למניפולציית חאפלה עממית שתעיף את קיסריה. חיפשתם קשר? – בבקשה – זו קיסריה. ארצי כבר אינו השליט הבלעדי

אז מה הבעיה שלה? – בעיה. מה קרה לה? מבולבלת, נבוכה. הכל נעשה, הכל נאמר. מה חשוב מה אומרים עליה. אפילו לכתוב על עצמה שירים נמאס לה. אולי תסתפק בחיבוק, לא להרגיש לבד. דניאל ויסמן מופיע כאן בקרדיט הראשי על

מי צריך לשלם בוכטות על פסיכולוג כשיש כאן רצפט ממש זול לצאת מבלגנים ולהשיג את "כל הטוב" : לחלוץ נעליים ולרוץ בגשם. קלי קלות. רוני נדלר עפה על הפתרון הסופי שמעניק לה דרכון נצחי לאושר. לא ברור למה הלכה לאיבוד,

מה היא אינה יודעת בדיוק ? – שהוא "הפוך מהיקום"? אייל גולן חותם על זה? "הפוך מהיקום"?  נאמר שאייל מבין למה התכוון המשורר שכתב לו את  שיר על סבלו של האוהב שממשיך לסבול מאהבות נכזבות בשירים. יכול להיות שאת מה

יצרני מוסיקה תפרו לסטפן לגר שיר. האיש להיט, יש להמשיך מומנטום. מדובר באסטרטגיה שיווקית. "יאסו" עם סטטיק, בן אל ועדן בן זקן – חלק מניהול הקריירה שלו. המשמעות היא בעיקר – ניצול נתונים כדי להתאים לו שירים מקדמי קריירה. "2019" נשמע

גיל ויין הלחין  שיר לקולה הגבוה של רבקה זהר. היא שרה געגועים לימים אחרים שאומרים מנקודת הזמן הזו – אהבת ילדים תמימה, נטולת פחדים, התמזגות עם הטבע, שירים על חופש, מילים של אור והבטחות, ובקיצור – אידיאליזציה של יחסים. מושלמות נטולת

ממהרים להלחין אצלנו "שירי משוררים" – גם כאשר אלה (השירים) לא תמיד מתחננים למוסיקה. מצד שני, לעיתים, כשהם כבר עוטרו בצלילים, המשורר יאמר – ואללה. פרשנות, שלא חשבתי עליה. עושה חסד עם השיר, מעצימה אותו. זוהי גם טפיחה על האגו

קלרה סבג כל כך מטורפת עליו, שהיא מוכנה לותר אפילו על אהבה, תסתפק בסתם דיבור איתו. איך שרו הגששים: מה הוא עשה לה מה הוא עשה / כש… כשעיניו הוא רק נשא נמסה היא כמו חמאה על המחבת.  בגרסה של סבג –

הגעגוע לטוב של פעם – בשני קולות. עדי חייט וענבל פז חברו לשיר אותו. הזמן – בעל משמעות. גם פריטים מסביב. אוהבים מתגעגעים לאהבה ישנה. נדוש? כן, אבל נדוש לעיתים קרובות הוא האמת לאמיתה. היו ביניהם שעות משותפות, יפות, שממרחק הזמן

זה רק "החתול השחור" שעבר ביניהם? מה קרה שהבחור יושב בבית לבדו, לא נרדם, מהבית לא יוצא, כי רק אותה הוא רוצה. אח, איזה חרוז. בבית החרושת לפזמוני שבורי הלב חורזים קלי קלות כדי לאפשר לזמרים לסלסל את מר ליבם.

אריק סיני שר אהבה ישנה, שעוד חיה בתוכו – לב על פסנתר ישן, אקורד ישן שעוד בוער, שורה מאיזה שיר עתיק. באמת: אין תאריך תפוגה ללב, ובכל זאת תוהה – "מה מכל זה יישאר לך בחלוף הזמן". חספוס הבריטון של

בקומוניקט שנשלח עם השיר מדברים על "להיט שטח" עוד בטרם יצא.  מה זה אומר? שהוא הודלף כדי ליצור באז? שהוא כבר "ויראלי"? אז כן, בסופו של דבר, מדובר בשוק תחרותי ובתעשיית פופ שמייצרת שירים לפי דרישה, כי הלהיטים האלה מביאים

איך אסף אמדורסקי מחליט על מסגרת קצב לשיר? האם התוכן אקויוולנטי למוסיקה? השיר הזה הזכיר לי את סגנון הדאנס של הפט שופ בויז. האם אמדורסקי כיוון את תוכן העניינים לרחבות המועדונים? יש בשיר שורה שאומרת "בואי סוף אוגוסט אלי למקלט/

כשרגש חזק, לפעמים לא מוצאים מילים להביע אותו. אלעד תבורי, האח הצעיר של השבט המתוקשר, עולה על גדותיו מרוב מילות אושר, שופך כל מה שנדוש, שטוח, שבלוני עד משעמם מתיאורים כמו "את כל העולם", "את מגדלור של אושר" ועד הצעות למימוש

מירי מסיקה כתבה על משבר יחסים בינה ובינו. "אוקיינוס" משמש להמחשת המרחק שנוצר. היא אינה מסתפקת במטפורה הזו אלא מורחת אותה  בחזרה עליה – "כמו יבשת חצויה מפרידים בינינו מים". השיר  מתאר יחסים קשים במדרון תלול שאין ממנו חזרה. במלחמה

לא הכי מבין מהו ה"זה" הזה שחוזר בתדירות גבוהה בשיר. לאדר גולד נוח להישען על מילת הגוף "זה", אולי בגלל שניצוץ הכתיבה הצרופה לא נדלק אצלה ואצל שותפיה לכתיבה. כתיבה של שיר פופ יכולה להיות פשוטה וטובה או פשטנית ולא