שירים חדשים

אלרועי נוב והוד מימון משגרים שיר־נאום נוסח היפ-הופ שמערב לאומיות, תסכול, ותקוות. השיר מציג תודעה קולקטיבית, שחיה תחת איום קיומי: תחושת סכנה מתמדת, זיכרון טראומטי היסטורי, ורצון עז לנורמליזציה ולהכרה. המסר המרכזי מורכב מפרדוקס: מצד אחד קריאה לאחדות ולהשגת שלום. 

דניאל סלומון שר בלדת פסנתר עמוקה, ששוזרת בין רגישות לירית, מלודיה קלאסית-דרמטית – הבעה קולית רכה אך סוערת. זהו וידוי אישי עטוף בעיבוד עדין עם נוכחות בולטת של פסנתר, כלי מיתר עדינים, ותזמור שמתגבר בהדרגה עם הרגש. הטקסט רווי בדימויים

סהר טויטו שר שיר שמחביא כאב עמוק מאחורי מנגינה קליטה וקצב מהיר. זה אחד מאותם שירים שמאזינים להם בפעם הראשונה ומרגישים “קלילים”, אבל כשמקשיבים למילים — מתגלה סיפור רגשי של נפש לא יציבה, אובדן איזון, ופחד מקרבה. כבר המשפט הראשון

התחלנו בקליפ. רחבת ריקוד מיוזעת. מארינה מקסימיליאן תורמת את גופה לשיר. המוסיקה – קטליזטור. "ריק בחלל" מציג את המפגש החד בין עומק רגשי ומודעות עצמית לבין הפקה אלקטרונית עכשווית סוערת.זהו שיר שמתקיים כל הזמן על הקצה: בין שליטה לאובדן, בין

אלון ברנר שר-מספר בגוף שלישי על דמות נשית עכשווית, עירונית, שמחפשת משמעות ושקט בתוך עולם רועש וציני. היא חווה הסתגרות מודעת, אי־השתייכות לעולם שדורש השתתפות מתמדת. אישה עירונית, מודעת לעצמה, אולי בודדה אך לא חלשה. היא נמצאת בבר, מקום של

"השקט הגדול" בביצועו של אליקם בוטה הוא בלדה מזרחית־פיוטית, עטופה ברגש ובאינטימיות של תפילה. זהו שיר שמתקיים במרחב שבין מוזיקה נשמה לשירת קודש מודרנית – שיר שבו המילים, הקול והשתיקה שווים במשקלם. כבר מהשורה הראשונה ברור שהשיר עוסק בשפה עצמה,

“חלומות” הוא שיר על אדם שנשבר, אך מסרב לוותר על האפשרות להתרגש. הוא מחפש דרך חדשה דרך הזיכרון של הילד שבתוכו, ומתוך ההבנה שהדרך אל עצמך עוברת דרך השברים, דרך הפרפרים, דרך היכולת להרגיש שוב. נמרוד שיקלר שר בלדת פופ

הקליפ תופס אותך לפני השיר. המראות טעוני הרגש של חזרת החטופים. אין מנגינה שתכיל את הסיטואציות האלו. החטופים/ המלחמה אינם מוזכרים בשיר.  הקשר בין המילים והמראות מקרי בהחלט, אך השימוש בקליפ המתעד את שיבתם  מכוון מטרה – לייצר שילוב טעון.

השיר בביצוע רן שפירא, הכתוב בלשון נקבה, מתאר דמות נשית הנמצאת במרחב פנימי של זיכרון, געגוע, ואי-מימוש. זהו טקסט שנע בין עבר להווה, בין מה שנאמר למה שלא נאמר, ובין שקט פנימי לצעקה שלא יצאה. העובדה שהשיר מבוצע על-ידי זמר

חיים איפרגן מקונן בלדת פופ ים-תיכונית דרמטית, רוויה ברגש, בסלסול ובגעגוע, שמספרת סיפור על חברות עמוקה שנשברה בעקבות אהבה. השיר מסופר בגוף ראשון – הדובר פונה אל "אח שלו", שהוא ככל הנראה חבר נפש, אולי אפילו כמו אח אמיתי, שעבר

השיר מגלם בעדינות את אחד הנושאים הכי אוניברסליים ורוחניים שיש – הכמיהה לשיבה, לבית, לאהבה, לשורש. הוא כתוב כדו-שיח רך ואינטימי בין שני קולות שלו, אלישע גושן, ושלה, לירוז מילוא, שמדברים על אהבה שנפגעה אך לא אבדה. הפתיחה מעלה נוסטלגיה

גילוי נאות: הביקורת הזו נכתבת על ידי לוקאל פטריוט יפואי. גם לכותב שורות אלו יש את יפו. שיר שנשמע פשוט, כמעט יומיומי, אך טומן בחובו פיוט של שגרה, אהבה מקומית, וחתירה אל האושר הקטן בתוך עולם מתפרק. יניב לוי מצליח

תופעה במוזיקה הים-תיכונית הישראלית של השנים האחרונות: זמרות המתקרבנות על אהבה נכזבת או במילים אחרות –  ז’אנר הזמרות המתבכיינות. מדובר בגל של שירי לב שבור, כאב ובדידות, בעיקר של זמרות צעירות, אשר משתמשות בלשון ווקאלית דרמטית ובטקסטים ישירים כדי לבטא

בלאק סמבה אורקסטרה עולה על האוטוסדרדה של המוסיקה בשיר המעביר מסר של התחדשות, אמונה בדרך, והתמודדות עם הקושי מתוך אופטימיות ותנועה קדימה. הסגנון,  סמבה קצבית, מעניק לטקסט רוח חיים וקלילות, שמאזנת את העומק הרגשי שבו. השיר מדבר על "תחילת דרך

השיר של חן כהן הוא אחת מאותן בלדות אותנטיות פשוטות במילים, אבל כואבות באמת. זהו שיר על אובדן, פרידה ואהבה שנשארת, כתוב מנקודת מבט אינטימית מאוד, כמעט כמו מכתב שלא נשלח לסבתא שנפטרה. השיר מתמקד בשאלה החוזרת: “איך נפרדים ממך?”.

 יהושע לימוני שר שיר רוק קצבי בטון מסתורי-חגיגי, המשלב בין אווירה של ציפייה, שינוי, והפתעה, לבין פן אישי יותר – אולי של יוצר, אולי של תקופה. העיבוד המלודי והקצבי תורם לאנרגיה מתגברת, כמו לקראת משהו בלתי צפוי – "מסיבה שאיש

אור עמרמי ברוקמן שר ברגישות בלדה מלנכולית על כמיהה למרחב מוגן של שלווה, אהבה וביטחון – בתוך עולם סוער, מאיים, ואולי גם אבוד. השיר נפתח בהתייחסות להבטחה מרגיעה: "את אמרת לי שבסוף יהיה לנו טוב",  משפט של תקווה – אך

חביב שאשא מתרפק בשיר  עממי־חפלאי המשמש כהמנון אהבה נוסטלגי־חגיגי לשכונת ג'סי כהן בחולון, שכונה ותיקה בעלת דימוי מזרחי־עממי, שלרוב זכתה לייצוג סטריאוטיפי. שאשא מבקש להעניק לה שיר כבוד, מלא רגש, גאוות מקום, וחיבור בין עבר להווה. השיר מבוצע במקצב חפלאי

השיר "אור" של לירן רז הוא בלדת פופ רגישה, שמצליחה לשלב בין עצב עמוק ונחישות עדינה, ולהפוך את זכרם של אריק ורות פרץ ז"ל – אב ובתו שנרצחו במסיבת הנובה – לסמל של אהבה, חוזק וחמלה אנושית גם ברגעי מוות.השיר

ששון שאולוב שר בטון מזרחי־דרמטי מסר אוניברסלי על הכלה, אמפתיה והזדהות – במיוחד עבור ילדים ובני נוער החווים בדידות, בריונות וחרם. זה שיר שנכתב למען שינוי תודעתי, אך עושה זאת בלב פתוח ועם לחן סוחף. השיר נבנה באופן דינאמי: פתיחה

הדר וטורי מציגה דיוקן מוזיקלי  של צעירה מזרחית־ישראלית מודרנית, שמשלבת בעולמה רומנטיקה, סטייל, זהות, והעצמה נשית – דרך פריזמה פופית־ים תיכונית צעירה וקלילה. זה שיר שמדבר בשפה של דור, אך שואב את הלך הרוח שלו ממסורת. השיר בנוי ב־חצי שירה

השיר המוגש בסגנון EDM (Electronic Dance Music), משלב הפקה קצבית ועכשווית עם טקסטים שחושפים קונפליקט פנימי רגשי, ויוצר חוויה שהיא גם ריקודית וגם מהורהרת. ליזה אורמן שרה התפקחות מתוך כאב, כשהרחבה הופכת לזירת נפש – בין אגו, אהבה, חלומות ונפילות.