שירים חדשים

מי הנסיך שגפן רון מחכה לו? מה מהות ההזדהות הפשטנית הזו עם סיפור האגדה? בסיפור, נסיך מתאהב בנערה ענייה, מה שמסמל את הרעיון הרומנטי שאהבה אמיתית יכולה להתגבר על כל מחסום חברתי או כלכלי. במציאות: לעיתים נדירות זה קורה, אבל

מוש בן ארי משתף את גרמי השמיים באהבתו האולטימטיבית. המפיקים דולי ופן שותפים לרחשי ליבו הנפעם במילים ובמוסיקה. שיר אהבה קיטשי מתאפיין בשימוש בקלישאות רגשיות וביטויים דרמטיים שמטרתם לעורר רגש עז, גם אם בצורה מעט מוגזמת או לא מקורית. שירי

אלי פרץ עושה שמיניות לחרוז אהבה אובססיבית בסלנג הכי עכשווי. פרץ עובד קשה כעדי להרשים בפעלולי חריזה ולשון. הסלנג של ההיפ הופ העכשווי במוזיקה הישראלית עובר שינויים תכופים, בעיקר בהשפעת התרבות האמריקאית, ועולם הרשתות החברתיות. סולן ומייסד האולטראס השתעשע בשפת

קופנגן כמשל. העולם גדול. יש לאן לברוח. גיא ויהל שרים על המצוקה וההתלבטות של אנשים צעירים אם להישאר כאן. נושא הבריחה של צעירים מישראל, במיוחד בתקופות של משבר פוליטי, ביטחוני או כלכלי, מעורר רגשות רבים ושיח ציבורי נוקב. מדובר בהחלטה

חרזו לפרידה עוזיאל מ"האח הגדול" סינגל ראשון על פרחה מבולבלת שמשתמשת בממען סלנג, שאולי מטשטש פגיעות פנימית. ייתכן שהפגנת חוסר אכפתיות היא שכבת מגן על חוסר ביטחון עמוק. הדמות הזו אולי חוותה דחייה, זלזול או התעלמות מהמערכת – וזו דרכה

קחו נתיב מרכזי, חלונות פתוחים, נופים חולפים, תחשבו שירים במקום ייאוש. מה נשאר? מחכים למלאכים בתקווה שהנפש תחזור להיות מה שהיא. בניה ברבי לוחץ על הדוושה בשירתו הנלהבת. מטפורית המתנה למלאך (שליח האל?) נושאת עמה תחושה של ציפייה לתקווה, הצלה

מוסיקה היא פונקציה של מצבי רוח. יש שירים בהם מצב הרוח משתנה כמו בתנועה של רכבת הרים. טל גיל משתוקק לחזור לאהבה ישנה. התשוקה האובססיבית לחזור לאהבה שנותקה היא תופעה רגשית עזה, נפוצה וכואבת. מדובר ברגש עמוק שמורכב מנוסטלגיה, כאב,

הבנאדם רוצה להשתחרר מחיים מבאסים בלופ, עושה סיבוב פרסה מסוכן ויוצא לכביש הראשי. לא חוזר אחורה. אחרי "מיליון חרטות" ו"אלף שריטות" מתכנן מסלול מחדש. עכשיו הוא "קרנף בתנופה", שובר הכל בדרכו קדימה. רון רווח שר בראפ על תחושת תסכול,  דכדוך

טונה וחיים משה? ואללה. במוסיקה קורה שמערבבים קפה בתה. גימיק קידום מכירות? טונה זקור לקידום מכירות? אבל יש מצב שזה יקדם לו את המכירות להופעה שלו בפארק ראשון ביוני. יש קהל שיגיע אם חיים משה יוזמן להתארח. מה שרים? פילוסופיה

איפה היה אלוהים בשבעה באוקטובר, שואל ים אמיתי, ואז מתאר את כל מה שעברנו מאז – הפחדים, הטראומה, ההפקרה, האדישות, הלחצים, המחאה, משאלת הלב. הנרטיב העמוס הזה מוכר עד שחוק, אבל במצב שבו המלחמה נמשכת, הוא ממשיך להישמע רלוונטי, הגם

אוהד שרגאי ואדר גולד, יוצאי "ילדי החוץ" של עילי בוטנר דוהרים באותה רוח שנשבה בהרכב, זה שבנה להם קריירה,  על שיר פופ קצבי ושמח, באנרגיות שירה דומות. מה יום מיומיים? מי זו ה"סיסטר" שעליה חוגגים? פניתי לדף המידע שהגיע עם

בתוך ברירת המחדל של החיים הקשים חולמים על לעוף לשמיים – דימוי לחירות, לשחרור, אולי גם להגשמה עצמית או בריחה מהקושי. ניצוץ של תקווה בתוך מציאות שנכפתה או התקבעה  ומתבטאת במשפט "מה זה משנה בכלל"? – שאלה קיומית – על

חן כהן דוהר על דאנס קליט בשיר אוטוסוגסטי  זהו מונולוג מנטלי שבו אתה מנסה להשפיע על עצמך דרך חזרות של אמירות או מחשבות במטרה ליצור שינוי בתודעה, בהתנהגות או בהרגשה. כהן שר על התמורות שמביא הזמן עליו תוך עידוד עצמי

ישנם בני אדם שאינם נמשכים לתחום מסוים, ונראה שאין להם כשרון ייחודי,  אולם הרב קוק מלמדנו, שלפעמים כישרונם הוא דווקא ברבגוניות.  באיחוד בין תחומי דעת שונים: "אל יפול לב אדם בקרבו אם אינו יכול להשתקע בשום מקצוע מיוחד… כי לפעמים

עידו מלכה זועק תסכול זוגיות, מפח הנפש של מי שממשיך לחיות יחד למרות שאש האהבה כבתה, הוא נושא עמוק ונפוץ מאוד, בעיקר בזוגות שנמצאים יחד שנים רבות. הוא כולל שילוב של כאב רגשי, תחושת החמצה, בדידות בתוך הקרבה, ולעיתים גם

הזיכרון שנשאר לו ממנה – היא עושה כביסות, והוא שר לה בסלון. שחר הלל הלחין זיכרון וגעגועים למי שעודדה אותו אז "לשיר בכל מקום", "לקרוע את העיר" ו"תמיד זה הרגיש לי כמו כפיים כשאת מביטה ולא אומרת כלום". למעשה שיר

עוז זהבי משתמש בפסוקים מתוך ספר ישעיהו כדי לשטוח את הנרטיב שלו על רקע המצב המחורבן במקומותינו הגובל בהשמדה עצמית של העם היושב בציון. השיר פותח בקריאה פואטית לעם ישראל (או לציון/ירושלים) לקום מתרדמה, מחורבן, מהשפלה – ולהאיר. – “אורי”

התחלתי במילים. עשיתי טעות. לא מבין מה סטטיק רוצה מחיי. אז עברתי לקליפ התזזיתי המצוין כשלעצמו של רומן בוצ'אצ'קי. אולי מכאן תבוא הישועה, והמילים "יעשו הגיון" במוחי. גם בהאזנה שניה נשארתי על הקליפ מחוץ להיפ הופ המטורלל. המילים – עברו

אליאור זנדני מתרפק על מלכת השכבה במוסיקה שמכילה את תמצית תחושתו-כמיהתו. הסיטואציה של התאהבות במלכת השכבה עד טירוף, מבלי יכולת לממש, היא מצב רגשי נפוץ אך מורכב מאוד, במיוחד בגיל ההתבגרות. “מלכת השכבה” אינה רק אדם — היא סמל. לעיתים

מסוג השירים עליהם ייאמר: יופיים אינו ידוע, עד שהגיעו לאוזננו. קולה של טליה דנציג משדר רחשי ליבו של יוגב גלוסמן, מהיוצרים והמוסיקאים היותר ייחודיים במוסיקה הישראלית. כשקשה למצוא מילים או כשהלב כואב מכדי לדבר, השירים לעיתים מצליחים לבטא את מה

שי המבר מנסה לשמש פה לבנות הזוג, נשותיהם של חיילי מילואים, שעוברות חוויה נפשית קשה ומורכבת בפני עצמה, גם אם אינן נמצאות פיזית בשדה הקרב. היציאה הפתאומית של בן הזוג לשירות מילואים, לפעמים ללא ידיעה מתי יחזור ובאיזה מצב, מלווה

תפרו ליובל גולד שיר לפי מידות. הפנים לקיץ. קל-קליל-קליט.  הו, דארלינג, שר לה האוהב. "מכין לך סיר של חמין, אני אדליק את החימום , שנישאר בלי בגדים" לא בטוח שיובל גולד צחק כמוני. חמין, חימום, סקס. הולך טוב? הולך, כי

פרידן (יואב פרידזון) כתב, הלחין, ניגן והפיק שיר מחאה מהסוג שנדיר למצוא מאז השבעה באוקטובר 2023. האסון הלאומי הותיר צלקת קשה מאוד בנפש של ישראל ושל כל מי שחי כאן – באובדן חיי אדם, בשבר הביטחוני, בתחושת הפחד והאובדן של

הסיטואציה של בן שמתמודד עם נתק מאביו  מלווה בשכבות עמוקות של רגשות לא פתורים  וקונפליקט פנימי. בניגוד לאבל “טבעי”, שבו יש סיום של קשר משמעותי אך עם סגירה רגשית מסוימת, כאן, אחרי מות האב,  נותרת תחושת חוסר סיום – דברים

קצב אמצע מעלה הגעגועים לאהובה על נתיב מרכזי. ההרכב של גיל ויין מוביל אותם בשירתו היפה מתן עגמי. המהות של געגועים אחרי אהבה אובססיבית היא דבר מורכב, סוער, כמעט פרדוקסלי — הם אינם געגועים רק לאהובה, אלא גם להתמכרות עצמה.

יש לבר צברי סיפור על אחת ששיגעה אותו: לקחה לו את הלב, הלך איתה בעיר חזה מתוח, ראש אדרנלין, עשתה אותו "שחקן ראשי" א-מה מה – לא ממש התנהגה לפי התסריט שלו. היה לה "טוב מדי", והיא לא שיחקה אותה

פאר טסי  מחפש תשובות על שאלות הרות גורל אצל פרפר,.- מהו "סוד הקסם" ואופק עתידו ("לאן תיקח אותי הרוח")   למה פרפר? בגלל שחייו של הפרפר קצרים, הוא מופיע בשירים כסמל ליופי זמני, לאהבה חולפת או לרגעים שבריריים, גם לחופש, שחרור