למה לא לטפח תקוות שווא בתוך כל חוסר התקווה? שואלת-שרה  לורה מרלינג. היא מתגוררת בניו-יורק. לא נרדמת בלילות. אישה בדירה למטה – איבדה את דעתה. היא שומעת חיה גוססת מעבר לקיר. אבל במצבה – זה לא מזיז לה. היא בכלל לא יודעת מה לעשות.
מרלינג המצוינת מציירת תמונת מצב בצבעים שחורים. המוסיקה – פולק-רוק, קצב שמוציא מהדירה המבאסת לכביש הראשי. הקול הזה דווקא משדר עוצמה וחוזק בתוך כל הסיטואציה האפוקליפטית. אחת המעלות של לורה מרלינג היא בכתיבה האישית של שירים שמשקפים תחושות של רבים, מהסוג שאינם תלויים בזמן ובמקום. נדודי השינה האלו שחווים רבים בשעת מצוקה. השכנה למטה שהשתגעה שהיא בבואה  של כל המצב.

Is it still okay that I don't know how to be alone?/ Would it be okay if I just came home tonight?
We share an apartment on the Upper West Side/ And my worst problem is I don't sleep at night/ A woman downstairs has lost her mind/ And I don't care how so I don't care why/ Why no false hope?/ Why no false hope?
A storm hits the city and the lights go out before I can prepare/ The whole of down-town looks dark like no one lives there
We share an apartment on the Upper West Side/ And my worst problem is I don't sleep at night.
A woman downstairs has lost her mind/ And I don't care how so I don't care why/ Why no false hope?/ Why no false hope?
She'll be alright tomorrow/ Neither of us are gonna sleep tonight so it'll come slow.
I hear you baying through the wall/ A dying animal's last call
Is it still okay that I don't know how to be at all?/ There's a party uptown but I just don't feel like I belong at all. Do I?
We share an apartment on the Upper West Side/ And my worst problem is I don't sleep at night/ A woman downstairs has lost her mind/ And I don't care how so I don't care why/ Why no false hope?/ Why no false hope?