סטיב ארל הוא מספר סיפורים, סינגר-סונגרייטר שמאלני שאוהב לשיר על חייהם ואתגריהם של אנשים עובדים, ועל המאבק שלהם מול מערכות כלכליות שאינן סופרות אותם.
"רוחות הרפאים של מערב וירג'יניה" נכתב על רקע האסון שארע במכרות הפחם Upper Big Branch ב-2010 בו נספו 29 כורים – אחד מאסונות הכרייה הקשים ביותר בהיסטוריה של אמריקה. ארל היה הבחירה האידיאלית לכתוב שירים למחזה Coal Country, שכתבו ג'סיקה בלנק ואריק ג'נסן על האסון הנ"ל.
יש אירוניה מסוימת בכך שהעובדים עליהם כתב סטיב ארל לא יגיעו לשמוע את השירים במחזה שהועלה ב-אוף ברודוויי על ידי התיאטרון הציבורי של ניו יורק. מצד שני – אין זה מוריד דבר מהעוצמה הרגשית והיושרה של השירים. למרבה המזל אפשר לשמוע אותם ללא הקשר למופע באלבום Ghosts of West Virginia.
האלבום אינו מספר במפורש את סיפור אסון המכרה. הוא מתמקד בחייהם של הגברים שעובדים במכרות הפחם, בצורת החיים והסכנות שבעבודה שמגדירים את קיומם. מהשיר הספיריטואלי של ל האדם העובד – "גן עדן לא הולך לשום מקום" ("Heaven Ain't Goin' Nowhere") והשילוש הקדוש "איגוד, אלוהים ומדינה" ("Union, God and Country") לגאווה שמקורה בעבודה מסוכנת ב"ריאה שחורה" ("Black Lung") והזעם ב"זה על דם" ("It's About Blood").
השירים שמספרים את האמת הקשה הם תערובת של בלוגראס, קאנטרי ורוק שמנגנים ה – Dukes – הגיטריסט כריס מסטרסון, נגן גיטרת pedal steel, ריקי ג'יי ג'קסון, הכנרת אלינור וויטמור, הבסיסט ג'ף היל, והמתופף בראד פמברטון, המצטרף לארל גם בגיטרה ובנג'ו. זוהי מוסיקה אמריקנית מלאת חיים.
לא בטוח שיש מקום למוזיקה שורשית שכזו ברדיו של 2020. מה שכן בטוח: זה לא הפריע לארל ליצור מוזיקה שתושיט יד לקהל מעמד הפועלים, שסיפוריו לא נשמעים כמעט בתקשורת. Ghosts of West Virginia מחובר לאדם ולאדמה, גם זו שקברה את כורי הפחם.
מוזיקת פולק או קאנטרי לא נעלמה. היא חיה וקיימת. סטיב ארל ולהקתו היא עדות חיה. בארץ שבה המוסיקה הזו ממשיכה להיות חלק מסגנון חיים. ארל הוא בכל זאת משהו יותר יוצא דופן.
וידיאו: Devil Put the Coal in the Ground
1. Heaven Ain’t Goin’ Nowhere
2. Union, God and Country
3. Devil Put the Coal in the Ground
4. John Henry was a Steel Drivin’ Man
5. Time is Never on Our Side
6. It’s About Blood
7. If I Could See Your Face Again
8. Black Lung
9. Fastest Man Alive
10. The Mine
